הקטע מדבר על הכניעה בתוך זוגיות. לאחר שפשטנו את האדם הישן וההתנהגויות הכרוכות בו, ולבשנו את האדם החדש יחד עם המעשים שהאדון מצווה אותנו הקשר שלנו עם האדון צריך להתבטא בקשרים שלנו עם אנשים ותחילה בתוך הזוגיות. שאול נותן לנו הוראות איך אמורים להיראות יחסים בריאים בתוך נישואין לפי הדרך שבה האדון רוצה לראות אותה.
״היכנעו איש לרעהו מתוך יראת המשיח״. לפני עניין הזוגיות או כל דבר אחר זו צריכה להיות כניעה הדדית מתוך היראה לאדון וכניעה למה שהוא אומר לנו לעשות.
״על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו״. כל הרעיון של מוסד הנישואים הוא מוסד קדוש. נישואים זה כמו שתי מקלות שהדביקו יחד ואם מישהו ישבור אותך החתיכות האלה לא יוכלו להתחבר לשום דבר אחר.
צריך לזכור שנישואים זה בחירה. יש לנו כוח בהחלטות שלנו ולמרות שאלוהים פועל ומשנה אנחנו צריכים לבחור ולהחליט. אין ערבות או ביטחון במאה אחוז. יש בזה סיכון. אנחנו בני אדם ואנחנו לא מושלמים ואנחנו בוחרים לקשור את עצמנו לאדם מסוים. צריך להבין את החשיבות של זה.
המציאות כגברים היא יותר קשה. זה לא בא טבעי העניין של להפגין אהבה. יותר קל לגברים להראות כבוד מאשר רגש של אהבה. אבל זה מאוד חשוב בעיקר כי זה משקף לצד השני את הרגשות. אהבה צריכה להיות מוּנעת מהקרבה וממוכנות לוותר.
״הנשים הכנענה לבעליכן״ — כנשים זה לא קל להיכנע אבל זה משהו שהאדון דורש. זה לא מפחית מערך האישה להפך. המוכנות להיכנע מראה על ציות לסמכות ולדבר אלוהים.
המניע להכול צריך להיות אלוהים — ״כמו לאדון/כשם שגם המשיח״ — זה מה שדוחף אותנו. קיבלנו את הדוגמא הכי טובה לציות כאשר ישוע בא בדמות אדם וציית עם הצלב לרצון האב.
לסיכום:
- אי אפשר שיהיו שתי מנהיגים כלומר שתי ראשים.
- החלטות — צריך לדבר ולדון על החלטות אבל אם יש חילוקי דעות הבעל הוא זה שיקבע
- היררכיה — צריך לזכור את הסדר שאלוהים מצווה עלינו. בסופו של דבר הגבר יצטרך לתת את הדין על דברים שקרו בתוך המשפחה.
- הגבר צריך להקל בעניין של כניעה — צריך להיות קשוב ורגיש לצורך האישה.
- לא לעשות דווקא זה אחד הדברים שיכולים להרוס זוגיות.