גאווה, ענווה וביטחון באלוהים
פטר”א ה’:5-14
לאורך כל האיגרת, כיפא קורא למאמינים לחיים של כניעה במישורים שונים: כניעה לרשויות, כניעה של האישה לבעלה, כניעה של העבדים לאדונים וכניעה של הצעירים לזקנים. כניעה אפיינה את חייו של המשיח, שהכניע את רצונו וחייו כדי שאנחנו נוכל לרשת חיי עולם. המשיח, שהיה אלוהים בדמות אדם, נכנע לסמכות משפטם של בני אדם וגם אנו נקראים להיות ענווים ולא גאוותנים- רק כך נוכל להדמות למשיח.
גאווה הינה ערכה עצמית שאינה במקומה, תחושת עליונות והצבת אדם את עצמו במרכז. גאווה מובילה לידי חוסר אמונה, היא גורמת לאמונה שהינך הטוב ביותר ולכן אינך צריך את אלוהים ואינך צריך לחיות חיי אמונה.
בפס’ 6 אנחנו נקראים להשפיל את עצמנו תחת ידו של אלוהים. אנחנו נקראים למות לעצמנו ולתת לאלוהים להיות זה ששומר על שמנו הטוב. עלינו להכנע לאלוהים ולהפקיד את חיינו בידיו, באמונה שהוא יכול ומסוגל לרומם אותנו. בפס’ 7 קורא לנו כיפא להשליך על אלוהים את כל הדאגות שלנו ולבטוח באלוהים שהוא מסוגל לדאוג לדברים שמעוררים אצלנו דאגה. דאגה היא הנטייה הטבעית שלנו והיא נובעת ממקום של חוסר אמונה המלווה בדחף פנימי לסדר את הדברים בכוחות עצמנו.
אנחנו צריכים להבין שאויב נפשנו פועל בחשכה כדי להכשיל אותנו. עלינו להיות ערים ומוכנים למתקפות שלו. ואיך נוכל לעמוד על המשמר ולהיות ערים? דרך יציבות באמונה. לא נוכל להיות יציבים באמונה אם יש לנו גאווה בלב, ענווה אומרת “אני בוטח באלוהים ובו לבדו” וכאן אנחנו מגלים 100% של אמונה. גאווה גורמת לנו להאמין בעצמנו יתר על המידה וגורמת לנו לאשליה של חוזק כאשר אנחנו באמת חלשים ובדיוק את החלשים האויב מחפש.
אנחנו צריכים לדחות את הגאווה שמנסה להכנס לליבנו וללבוש ענווה ושפלות רוח, רק כך נגיע לביטחון מלא באלוהים. גאווה תמנע מאיתנו להתקרב לאלוהים ולבנות מערכת יחסים קרובה עמו וגם תגרום לנו להאמין שאנחנו חזקים בשעה שאנחנו באמת חלשים.
הבה נבקש מאלוהים עוד ענווה בחיינו.
Pride, humility and confidence in God
1 Peter 5:5-15
All throughout his letter, Peter is calling believers to a life of submission in different aspects: submission to authorities, submission of a wife to her husband, submission of the slaves to their masters, and submission between young people and their elders. Submission was one of the main characteristics of the Messiah, who gave His life so that we can have eternal life. The Messiah, who is God in the flesh, submitted to the law system of mankind. We’re called to be humble and not prideful as well- that is the only way for us to be like our Messiah. Pride leads us away from faith, it makes us believe that we’re good enough and we don’t need God and don’t need to live lives of faith.
In verse 6 of our passage, we’re called to humble ourselves under the mighty hand of God. We’re called to die to ourselves and let God be the one to fight for our reputation. We’re called to submit to Him and put our lives in His hands, believing that He can lift us up. In verse 7, Peter is calling us to cast our cares upon the Lord and trust in Him with whatever it is that worries us. Worry is a natural emotion and it comes from a place of unbelief that is followed by a desire to fix things in our own way.
We need to understand that the enemy of our souls is working in the dark, trying to make us stumble and fall. We’re called to be alert and ready for his attacks. And how will we stay alert and ready? By standing firm in the faith. We cannot stand firm in our faith if there is pride in our hearts; humility says “I trust God alone”. Pride causes us to trust ourselves more then we should, it causes an illusion of strength when really we are weak and weak people are the enemy’s main targets.
We need to reject pride that is trying to infiltrate our hearts and put on humility. Only then, can we fully be confident in God. Pride will keep us away from God and will hinder our efforts to build a close relationship with Him; it will also make us believe we’re strong while actually we’re very weak. Let us sincerely seek the Lord for more humility in our lives.