Philippians 4:10–23 — אל הפיליפים ד׳ 10-23

This passage deals with two main points:
  1. Paul asserts to the Philippians that he has learned to be in all circumstances.
  2. Paul encourages the Philippians regarding their concern for him, so that they will continue to pursue what is good.

In this passage, Paul highlights the importance of a life of contentment even in the hardest of circumstances. He turns our gaze to a life in which we break free of the self-serving framework within which this world is accustomed to operate. How is it that Paul came to be so caring for others even as he faced some of the hardest circumstances? Many believers today go about their lives with just as little concern for others as is normal in this world, only caring for others when it is convenient for them, but Paul reminds us that we serve a perfect King who is capable of all things and who looks after all who are in His kingdom. Paul understands that because his King will take care of him, Paul is free to care for those around him rather than just looking out for himself. When we recognize the goodness of our King, we learn to be content in all things and to care for those around us.

Of course, the world around us encourages us to try to get more, even when we don't really need more. The world is filled with manipulative marketing that creates a perception of the world that is far from reality and that only ends in self-serving consumerism & discontentment with what we already have. "The thief comes only to steal and kill and destroy…" (John 10:10).

Romans 7–8 tells us that as believers, we still face the temptations of the flesh. Our flesh is at war with the spiritual man within us and the world gives us permission to give in to many of the sins of the flesh. So how was Paul so successful in being content in all things and being led by the Spirit to care for others as is clear from his letters and even from the book of Acts? Paul asserts that he "learned" to be content in all things. Paul learned to be content in all things and to not worry about anything except the kingdom of heaven. While it is true that freely we have been reconciled to the Father through Yeshua, but we must still be active in standing strong against the temptations of the flesh and to discipline ourselves to remain in Him and not to engage in those sins of the flesh that the world gives us permission to take part in.

How do we accomplish this?
  1. We must take every thought captive that doesn't serve God's purposes and ask ourselves: What is driving me right now? Why am I thinking the way that I am? What is the truth regarding my present circumstances? Everything that doesn't produce the fruit of the Spirit (Galatians 5:22–23) must be uprooted in our life.
  2. We must train ourselves (both mentally and physically). One way to learn to be content in all things is to fasting and/or giving up material pleasures for a period of time.

Paul concludes his thoughts by asserting an important secret to a life of freedom from the yoke which drives many in this world into slavery to consumerism and discontentment with what we have. Paul says: "I can do all things through Him who strengthens me." Although it is important to be disciplined in order to overcome the temptations of the flesh, the key to overcoming the flesh is Yeshua himself. He is the king of the Kingdom of Heaven and he has given us the ability to be "more than overcomers" in his kingdom. By the help of the Holy Spirit dwelling within us, we are brought into alignment with the Will of God and empowered to boldly walk in faith, free of the yoke of this world. We can literally do everything that God is calling us to do by the power of His Spirit within us. Nothing can come against us that can tear us away from our Redeemer or His Kingdom.

Study the Scriptures, discern the truth, pray for revelation about the depth of the Good News of the Kingdom of Heaven. Seek the guidance of the Holy Spirit and let Yeshua care for your every need. Discipline yourself and learn to be content in all things and be guided by the ways of the Kingdom of Heaven rather than the ways of this world. God is calling us to walk in step with Him. He will hold no good thing back from us because he is a good and loving King.

הקטע עוסק בשתי נקודות עיקריות:
  1. שאול מסביר לפיליפים שהוא מסתפק בכל נסיבות החיים שלו, בשפע או במחסור.
  2. שאול מעודד אותם בנוגע לדאגה שלהם אליו, במטרה שימשיכו לדאוג כי כל דאגה שלהם הוא פרי לזכותם.

בקטע שאול מצביע לנו על חיים של סיפוק גם כשאין לך הרבה. הוא משקף לנו חיים שהוא מצליח לחשוב מחוץ לתפיסה האנוכית שהעולם הזה מקדם. אנחנו רואים שהוא שמח על כך שהפיליפים דואגים לו ונותנים לו תרומה הוא שמח כי הוא רואה את הכוונות שלם ואת הזכות שיוצאת להם מזה. איך הוא הגיע למצב הזה שהוא מצליח לראות את הזולת לפניו על פניו? הרבה מאמינים מתהלכים בחייהם עם גישה אנוכית ורואים את הזולת כשזה נוח או עובד לטובתם. שאול הבין הוא את עומק הבשורה והיא שמדובר במלך מושלם וכל יכול, מלך שדואג לנתינים שלו! שאול מצליח להיות מסופק במקום שהוא נמצא ומה שיש לו כי הוא מבין מה יש לו. אולי מבחינה פיזית-עולמית אין לו הרבה אבל הוא מסופק ומבחינתו יש לו שפע. ההבנה שתמיד יש לו את מה שהוא צריך, כי המלך שלו דואג לו היא שמעוררת בו את המצב הזה של סיפוק, שלום ושמחה גם במצב שאין לך הרבה דברים.

כאמור העולם שמסביבנו דוחף לנו כל הזה דברים וגורם לנו לצרוך גם כשאנחנו לא באמת צריכים באמירה של אם לא תקנה עכשיו לא יהיה מחר. העולם הזה מפעיל עלינו מניפולציות רגשיות וגורם לנו לחשוב ולהרגיש דברים שאינם אמיתיים. כמובן שהשטן משתמש לא מעט בבשר שלנו שקולט את כל המסרים שעולם משליך עלינו שהשטן משתמש בהם כדי לגנוב להרוג ולהשמיד (יוחנן י׳ 10).

אל הרומים ז׳–ח׳ מבהיר לנו את הבעיה והיא שאנחנו עדין נמצאים בגוף חוטא. הבשר שלנו נמצא במלחמה עם האדם הרוחני שבנו ולצערנו הוא מנצח פעמים רבות. אז רגע מה היה שונה בשאול? שאול נמצא במצב שהוא מצליח להיות מסופק ולראות את השפע שיש לו בכל נסיבות החיים. איך הוא הגיע למצב הזה? בפס' 11-12 הוא אומר לנו "למדתי להסתפק" ו"בכל נסיבות החיים אני מורגל", שאול למד והרגיל את עצמו להסתפק במעט ולא לדאוג לשום דבר מלבד מלכות השמים. נכון שאנחנו מקבלים את החסד להאמין בישוע בחינם. אולם, אנחנו עדין נמצאים במלחמה כנגד הבשר ולכן אנחנו צריכים לאמן את עצמנו לחסידות (דבקנות באלוהים/נאמנות) ולרסן את הבשר שלנו. אנחנו צריכים להרגיל את הנפש שלנו לחשוב בצורה מסויימת, אנחנו צריכים להלחם ולשעבד כל מניפולציה של הנפש לאמת של מלכות השמים.

איך עושים את זה?
  1. להכניע כל מחשבה שאינה חלק ממלכות השמים לציות לאמת-למלך ולשאול את עצמך: מה אני חושב או מרגיש כרגע? למה אני חושב מה שאני חושב (מה מניע את הרגש או המחשבה הזו)? מה האמת? כל דבר שנוגד את גלטים ה':22-23 אינו חלק מרגשות והמחשבות שהן מנת חלקם של אזרחי המלכות.
  2. להרגיל את הגוף והנפש שלך ולאמן אותו – אחד הדרכים דרך צום מבוקר על ידי ההורים כמובן, ומסירת חפצים. להעמיד את הגוף והנפש שלך במקום ולומר להם "אני לא באמת צריך את זה!"

שאול מסכם את דבריו ומספק לנו את הסוד האמיתי לחיים של חירות ושחרור מהעול והשעבוד החומרי והנפשי שהעולם מנסה להכניס אותנו אליו. אימון זה נחמד וזה חלק מהסוד אבל כמו שאיגרת אל הקולוסים ואל הפיליפים פרטו לפנינו במרוצת כל השנה האחרונה הסוד האמיתי הוא ישוע- הוא המלך של המלכות. הוא אומר בסוף "הכול אני יכול בעזרתו של הנותן לי כוח".ביוונית המילה "בעזרתו" אומרת – הכול אני יכול בו/בתוך/באמצעותו של/דרך הנותן לי כוח. המילה "בו" או "באמצעות של" מדברת על מערכת יחסים אדוקה וקרובה זה ממש מערכת יחסים קרובה שהוא שוכן בקרבך, שהוא מכווין אותך בכל דבר ומקנה לך את האומץ והיכולת לעשות דברים מסוימים. המילה "הכל אני יכול" מתייחסת לכל הנסיבות והמצבים שהחיים עלולים לזרוק עלינו את כל המצבים השונים שיבואו בדרכי אני יכול לעבור כי אני מחובר למקור, אני מכיר את ישוע.

תלמדו, תבחנו, תתפללו להתגלות על עומק הבשורה של המלכות. תבקשו מרוח הקודש להראות לכם מה הדברים שאתם משתמשים בהם כדי להחליף או לספק את מה שישוע אמור לספק בחיים שלכם. תתחילו לאמן את עצמכם ולהרגיל את עצמכם לחיות בסיפוק בכל מצב, על פי המדיניות והמחשבות של מעלה. אלוהים מחכה שנבקש להבין ולחיות את חיינו בהתאם ובסנכרון של מאה אחוז עם מלכות השמים – הוא לא יתקמצן עלינו כי הוא מלך טוב ונדיב – כזה הוא.