Philippians 4:1–9 — אל הפיליפים ד׳ 1-9

In order to “run the race” (one way Paul describes a life of faith), we must seek the Lord and grow in our walk with Him. Completing a race requires actually being in the race. This is more than just accepting a truth, it is a response to the truth that is intentional and that requires active participation in the race. Have you begun the race? If so, have you been faithful to continue in the race? Beginning the race requires faith in Yeshua and following after him, finishing requires running along with the Lord. Paul encourages the Philippians saying: “In this way, standing firm in the Lord”. What does he mean when he says “this way”? Paul is referring to the kind of uncompromising steadfastness in which we are wholly grounded in God. The result of standing firm in Him is a lifestyle that flows out of the guidance of the Holy Spirit. In Colossians 3:1–2, Paul tells us: “set your mind on the things above”. There are many deceptions in the world and it’s easy to get caught up in worthless pursuits instead of meditating on the “things above”, but as believers, we have died with Yeshua and are given the privilege of sharing his love and his joy in the world around us.

In verse 2, Paul speaks of two women who had a disagreement between them. Paul encourages them to be of one heart in the Lord. God has called us to be a united body. In the body of Messiah, there are theological arguments over all kinds of subjects that end in division among believers. It is our mandate to set these things aside until we can relate to other believers from a place of honor and respect and honor. We should leave the judging to the One who is judge of all and focus on stirring one another on to love and good deeds, all the while sharing in one another’s burdens.

In verse 5, Paul says: “The Lord is at hand”. This might seem like a statement of the obvious, but it’s an important assertion. We need to live every moment of our life with the awareness that the Lord is in our midst. That means not driving other believers away based on our judgments of them. Paul continues to assert “Be anxious for nothing but in everything by prayer and supplication with thanksgiving let your requests be made known to God.” If we live a life that is truly marked by faith, then we won’t worry but will know that God has everything covered and we have simply to seek His Will in all things. We must remember to thank Him in all things and remember that although we deserve death because of our sin, He has paid the price once and for all.

In verses 8–9 Paul writes: “Finally, brethren, whatever is true, whatever is honorable, whatever is right, whatever is pure, whatever is lovely, whatever is of good repute, if there is any excellence and if anything worthy of praise, dwell on these things.” We must want and aspire to align with the Will of God in our lives.

כדי לרוץ את המירוץ בחיי האמונה שלנו עלינו לדרוש את האדון ולגדול בו. בשביל להשלים את המירוץ עלינו להתחיל אותו, עלינו לשאול את עצמנו האם אנחנו בכלל במירוץ? האם התחלנו אותו? ואם כן האם אנחנו ממשיכים לרוץ אותו או שוויתרנו? בשביל להתחיל את המירוץ תחילה עלינו לקבל את ישוע לחיינו להחליט ללכת אחריו. לאחר שהתחלנו את המירוץ עלינו להמשיך כל הזמן לרוץ עם האדון. כדי לא ליפול שאול כותב לנו בפסוק 1 “בדרך זאת עמדו נא באדון” מה היא הדרך הזאת? זוהי דרך של הקרבה והליכה ללא התפשרות לעמוד באדון משמעו שהוא יהיה הבסיס בחיים שלנו, בשביל זה עלינו להכיר את האדון ולדעת אותו. בלי זה לא נוכל לעמוד בו, צריך להכיר אותו והדרך היחידה לחיות בעולם הזה היא לעמוד בו. ברגע שאנחנו עומדים בו התוצאה זה מעשים טובים בהדרכת רוח הקודש. בקולוסים ג’ 1-2 שאול אומר לנו “שאפו לדברים אשר למעלה” יש הרבה פיתויים בעולם והתעסקות בשטויות במקום להגות בדברים של מעלה,אבל ברגע שאמרנו כן לאדון, אמרנו לא לעצמנו האדם הישן בנו מת ואנחנו שואפים לעשות דברים בשמחה ואהבה.

בפסוק 2 שאול מדבר אל שתי נשים שהייתה ביניהן מחלוקת. שאול מעודד אותן להיות לב אחד באדון. אלוהים קרא לנו להיות גוף אחד מאוחד. בגוף המשיח ישנם ויכוחים על תאולוגיות וכל מיני דברים אחרים שגורמים לפילוג בגוף. עלינו לשים את הדברים האלה בצד, ולעשות דברים מתוך כבוד אחד לשני בלי קשר לשוני בתפיסות מסויימות. עלינו להתפלל אחד עבור השני ולהישאר מאוחדים, ולזכור שאלוהים איחד אותנו ועלינו לשמור על האחדות הזאת. אותן נשים מאמינות נתנו לדברים ארציים לגרום לפילוג בקהילה. עלינו לא לשפוט אלא לתת לשופט לשפוט אלוהים נתן לנו אחריות משותפת אחד כלפי השני להתקדם ביחד.בהמשך שאול מדבר על אנשים הכתובים בספר החיים אלה האנשים ששילמו בחיים שלהם לאדון.

בפס 5 שאול אומר “האדון קרוב” האם אנחנו באמת מבינים את זה? עלינו להיות מוכנים לאדון ולחיות את החיים בנתינה בידיעה שהוא קרוב.בהמשך שאול אומר “אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה” עלינו להבין האדון בשליטה אם אני באדון ועושה הכל ברצון שלו עלינו לחיות בביטחון שהכל בשליטה. אנחנו נקבל ברגע שאנחנו נבקש דברים לכבוד אלוהים. אם אנחנו מבקשים משהו שהוא לא מהאדון אלא מהבשר שלנו לא להתפלא שאנחנו מקבלים משהו שהתוצאות שלו לא טובות. עלינו לזכור להודות לו תמיד מה שהגיע לנו זה מוות והוא שילם את זה.

בפסוק 8-9 “סוף דבר אחי כל אשר אמת, כל מה שנכבד, כל דבר ישר, טהור, מלא נעם, כל אשר שמעו טוב, כל מעשה נעלה, וכל דבר הראוי לשבח – באלה יהגה לבבכם”. עלינו לרצות ולשואף לדברים שמכבדים את אלוהים ולא לדברים שמרחיקים אותנו מאלוהים.

Share this Post