Philippians 3:1–11 — אל הפיליפים ג׳ 1-11

In verse 1, Paul says: “Rejoice in the Lord.” Paul says this again and again even though he himself is going through great trials and tribulations.

In verse 2, Paul says: “Beware of the dogs, beware of evil workers, beware of the mutilation.” He speaks in a way that’s a bit hard to understand. The basic idea is that of being careful—being careful of those dangers even within the congregation. When Paul uses the word “the mutilation” most have understood him to be speaking of circumcision since he follows this comment up with the statement that “we are the circumcision”. In Greek, the words for mutilation (katatoméh) and circumcision (peritoméh) are so close that it seems Paul is doing a sort of word play here. What Paul is saying here is that circumcision without faith in Yeshua (such as that which is done by those “evil workers”) is not circumcision at all but rather mere self mutilation. Only through true submission to God can circumcision have any spiritual significance.

In verse 3, Paul clarifies who is truly circumcised in God’s eyes and what the meaning of that circumcision really is. The true circumcision requires the circumcision of the heart, a circumcision in which we enter into total agreement with God’s heart and so choose His righteousness.

In Colossians 2:10–11, we also see this emphasis on as Yeshua being central to every act of righteousness.

In verses 4–6, Paul details what he asserts that even if he were to be measured according to his deeds rather than according to his faith in Yeshua, he would excel in every way and yet he asserts in verses 7 to 8 that deeds pale in comparison to true faith in Yeshua. True justification comes only by faith. How we measure our spiritual wellbeing is based solely on whether or not we have faith in Yeshua. All of our righteous deeds are merely a natural consequence of our relationship with Yeshua and they’re almost completely worthless in comparison to our faith in Yeshua.

In verses 9–10, Paul says: “that I may know Him [Yeshua]”. Our faith in Yeshua is much more than mere knowledge about him, it involves truly knowing him in a personal way. The process of getting to know Yeshua is one in which we are continually led into increasing righteousness that can only come from knowing him. In this process of getting to know Yeshua, we join him both in his death and resurrection as we become increasingly like him by the unfathomable power of God at work in our life.

God wants a deep and meaningful relationship with us. We can only truly begin to enter into this right relationship with God when we stop trying to enter into the relationship through works. Only once we’ve come to true faith in Yeshua can we truly open ourselves up enough so that God can work in and through us powerfully.

בפסוק 1 שאול אומר “שמחו באדון” שאול מזכיר זאת שוב ושוב למרות הסבל שהוא עובר למרות הנסיבות הוא לא מפסיק להיאחז בתקווה ובאמת.

בפסוק 2 שאול אומר “היזהרו מהכלבים. הזהרו מפועלי הרשע. הזהרו מן החיתוך.” הוא משתמש במילים שקצת קשה להבין אותם. הכוונה של שאול היא להיזהר מאנשים שפועלים עבור דברים רעים הוא מזהיר את המאמינים מהסכנה שאורבת בקהילה.שאול משתמש במילה חיתוך כאשר אנחנו קוראים זאת הדבר הראשון שעולה לראש הוא ברית מילה. ברית שבו מתבצע חיתוך כדי לציין את הברית אשר כרת אלוהים עם אברהם. ביוונית המילה ברית מילה היא פריטומה אבל בקטע הזה ספציפית כאשר מסתכלים ביוונית פה לא כתוב פריטומה אלא קטמומה שמעשמעותו פשוט חיתוך.מה שקרה זה שאותם אנשי רשע היו מלמדים שצריך לעשות ברית מילה כדי להיוושע (בנוסף לישוע) אבל שואל קורא לזה סתם חיתוך כי זה נעשה בלי כוונה של הלב ובלי הסתכלות אל אלוהים אלא סתם חיתוך ללא משמעות מעשים בשריים שמובילים למוות.

בפסוק 3 שאול אומר מהים באמת בני המילה ומה משמעותה.אנחנו כמאמינים בני המילה. המילה היא בלב זה כל מה שצריך לא צריך ברית מילה כדי היוושע. מצוות הם לא לפני אלוהים ישנם מצוות משיחיות שעשינו לעצמנו מעשים שקבענו שהם מביאים לצדקה מול אלוהים.

בקולוסים ב’ 10-11 העניין הזה חוזר שוב ישוע צריך להיות המרכז לפני כל דבר מצווה או מעשה.

בפסוקים 4-6 שאול מפרט את מה שהגדיר אותו בעבר ומה הוא עשה בעקבות לימוד השקר שאומרת התורה ומעשים הם אלה שמגדירים את מי שאתה.שאול היה הולך לפי התורה המצוות והמעשים והוא אומר שאם צדקה ניתנת על ידי התורה אז הוא מוצדק אבל בפסוקים 7-8 הוא אומר מהיא האמת,והאמת היא שכל הדברים שהוא רדף אחריהם בעבר וכל המעשים שהוא עשה לא הצדיקו אותו והוא מצא את הצדקה האמיתית והזהות שלו במשיח ישוע.הוא הבין שכל הדברים שהוא חשב או עשה הם פסולת.אם אני עושה את כל הדברים בלי ישוע הם לא שווים כלום.

בפסוקים 9-10 שאול אומר “לדעת את המשיח ישוע אדוננו” לדעת משמעות המילה להכיר היכרות עמוקה ואינטימית עם אלוהים לדעת זה תהליך, מסע זה יקח זמן עלינו כאשר אנחנו מבינים שהצדקה מקורה באלוהים באמונה ולא במעשים אנחנו מתחילים היכרות אמיתית עם אלוהים היכרות שבה אנחנו שותפים למוות שלו כולמר להשתתף בכאב בצלב ולהידמות לישוע, האדם הישן מת יחד עם ישוע על הצלב.”לדעת את כוח תהילתו” יש תקווה זה הכוח של אלוהים כל כך חזק קשה לתפוס את זה.

אלוהים רוצה היכרות עמוקה ואינטימית איתו, הוא רוצה קשר אמיתי אנחנו יכולים ללכת אחרי ישוע רק אחרי שאנחנו באמת מבינים שהישועה והצדקה האמיתית לא באה דרכינו, דרך קיום מצוות או כל דבר אחר אלא רק דרך ישוע ולאחר שאנחנו מבינים זאת אנחנו יכולים להתחיל במסע יחד עם ישוע תוך כדי הבנה והיכרות עמוקה של מי הוא.