In Philippians, 3 words are seen again & again: "the good news" (8x's), partnership (8x's), and joy (15x's).
When we notice that words are repeated in a passage of Scripture, it's good to consider that those words might be central to the message in which they're used. The repeated words in Philippians offer important insight into the intent of this book: Paul is seeking to challenge and to encourage the Philippians to continue in joining with one another in partnership, strengthening one another in the work of Messiah.
In the passage we are discussing this week, we learn a little about two people who accompanied Paul on his journeys. The first person mentioned is Timothy. Timothy was an especially close partner in ministry with Paul. Timothy even spent some time with Paul during Paul's time in prison. Timothy was like a son to Paul and worked with him as a son helping a father. Paul tells us that Timothy was of one mind with him. Paul and Timothy truly were as Paul encouraged the Philippians to be "of the same mind, maintaining the same love…" (2:2).
Another partner in ministry with Paul mentioned in this passage is Epaphroditus. We hear less about him than Timothy, but we know that Paul has some existing relationship with him at the time of this letter to the Philippians. Paul refers to him as his "fellow worker" (in spreading the good news of Yeshua) and his "fellow soldier" (in fighting false doctrines).
Even though this passage focuses on Paul's relationship with two very important partners in ministry with him, we also see his motivation and heart in working with the Philippians. Paul asserts that he wants them to rejoice with him in seeing Epaphroditus, who was concerned for them even when he had previously fallen ill.
In Scripture, we see that we are to be in partnership in order to align with God's Will. Some examples include:
- Sharing in the work of Messiah.
(Hebrews 3:14) - Sharing God's character, mercy, comfort, the coming glory, and the body of messiah.
(1 Corinthians 9:9–11, Ephesians 3:5–6, 2 Peter 1:3–4) - Sharing one faith and one salvation.
(Romans 1:12, Jude 1:3) - Sharing in spiritual warfare and work.
(Philippians 2:25, 4:3) - Sharing in the suffering of one another.
(2 Corinthians 1:7, 2 Timothy 2:3–4) - Sharing of material wealth.
(2 Corinthians 8:1–5, Hebrews 13:14–16)
The amazing thing is that we get to share in all of these things by the grace of God and thanks to the free gift of Yeshua! The moment we join the Kingdom of Heaven, our lives must be transformed. Just as every government requires citizens to adhere to certain standards and to take on a certain shared identity, so too we have the privilege of receiving a shared calling in the Kingdom of Heaven—both in the privileges and the responsibilities of a citizen of the kingdom. As part of our DNA as members of the Kingdom of Heaven, we are to share with one another in the work of the king, some of which is mentioned in the list above.
Citizens of the Kingdom of Heaven are citizens who participate in what's going on around them in order to touch the lives of others for Yeshua. If you live your life in such a way that you have no impact on others for the kingdom, then you haven't fully entered in. Our key role in this kingdom is to declare our king so that all might come to know Him! However, if we don't really know the King, then we can't declare Him to others. If we don't truly know the King, then we won't partner in ministry with others as we should.
The driving motivator in this world is selfish ambition, but as members of the Kingdom of Heaven, we are called to be driven not by self, but by our King who desires that all would come to the saving knowledge of Yeshua.
באיגרת אל הפיליפים ישנם כמה מילים שחוזרות על עצמן: בשורה (פי 8), שותפות (פי 8), ושמחה (פי 15).
יש לציין שכשאנחנו פוגשים מילה שחוזרת על עצמה מספר פעמים, או שאנחנו יודעים שהיא מוטיב חוזר ומרכזי באיגרת עלינו לעצור רגע ולחשוב. אותם המילים מצביעות לנו על המטרה או אחת המטרות של כותב האיגרת בשליחתה. במקרה הזה שאול שולח לקהילה בפיליפוס את האיגרת הזו ואחת ממטרותיו היא לאתגר ולעודד אותם להמשיך להיות שותפים ואפילו לחזק את השותפות בינם לבין עצמם ובינם לבין שאול.
בקטע שלפנינו, אנחנו נחשפים לשתי דמויות שליוו את שאול במהלך חייו והיו שותפיו—כל אחד ברמה שונה. הדמות הראשונה היא טימותאוס. טימותאוס היה שותף מאוד קרוב לשאול ולקח חלק גדול במה שהוא עבר באופן פיזי ואפילו שהה איתו בחלק מזמן המעצר שלו. אנחנו יודעים שטימותאוס היה כמו בנו של שאול ועבד איתו כפי שבן עובד בשדה עם אביו. שאול אומר לנו שטימותאוס ״תמים דעים״ עמו, כלומר שהוא חשב כמוהו והבין את דפוס החשיבה והפעולה שלו. הם היו בעלי כוונה אחת ומחשבה אחת, אותה הקריאה ששאול קורא לפיליפים בפרק ב׳ פס׳ 2.
הדמות השנייה שאנחנו פוגשים הוא אפפרודיטוס. על אפפרודיטוס אנחנו פחות שומעים בכתובים, אולם אנחנו יודעים שככל הנראה לשאול ולו הייתה היכרות מקדימה. שאול מכנה אותו ״שותף לעבודה״ (עבודת הבשורה) וגם שותף לקרב (מבחינת מאבק בתורת שקר בתוך הקהילה). גם הוא היה שותף של שאול, אבל לעומת טימותאוס הוא קצת יותר מרוחק מבחינות מסוימות.
אומנם הקטע הזה חושף אותנו ליחסים של שאול, אבל בקריאה מעמיקה אנחנו נחשפים ללבו של שאול והמניע שלו. אנחנו רואים בקטע הזה ששאול דואג לפיליפים עד לכדי ׳יָגוֹן׳ (צער עמוק) והוא שולח להם כל מיני אנשים אחרים שהוא סומך עליהם כדי שיעודדו וישמחו אותם. כל המחשבה של שאול מופנית כלפי חוץ—על הפיליפים.
לאורך הכתובים אנחנו נחשפים לשותפות שיש לנו או שאמורה להיות מנת חלקנו זה עם זה. לפניכם מספר דוגמאות:
- אנחנו שותפים של המשיח.
(אל העברים ג׳ 14) - אנחנו שותפים לנחלה, לטבע האלוהי, לחסד, לנחמה, לכבוד העתידי, ולגוף המשיח.
(הראשונה אל הקורינתים ט׳ 9-11, אל האפסים ג׳ 5-6, השנייה לפטרוס א׳ 3-4) - אנחנו שותפים לאמונה, לחסד, ולישועה.
(אל הרומים א׳ 12, יהודה א׳ 3) - עלינו להיות שותפים לקרב, למערכה, ולעבודה.
(אל הפיליפים ב׳ 25, אל הפיליפים ד׳ 3) - עלינו להיות שותפים לסבל אחד של השני.
( השנייה אל הקורינתים א׳ 7, השנייה אל טימותאוס ב׳ 3-4) - עלינו לשתף את רכושנו זה עם זה (נתינה לזולת).
(השנייה אל הקורינתים ח׳ 1-5, אל העברים י״ג 14-16)
הדבר המדהים הוא שאנחנו שותפים בכל אלו בעזרת ודרך אדונינו ישוע וכל זה בחינם! ובכל זאת, ברגע שאנחנו הופכים להיות שותפים למלכות השמים (חלק ממלכות השמים) משהו משתנה בחיינו. כמו בכל מלכות, גם בזו אנחנו זכאים ושותפים לכל הזכויות אבל גם שותפים לחובות. כחלק מהד.נ.א. שלנו כבני המלכות או האזרחים במלכות השמים אנחנו נקראים להיות שותפים זה של זה ובעיקר של המלך בכמה תחומים (חלקם מנויים מעלה).
אזרחים של מלכות השמים הם אזרחים שמשתתפים בעולם כדי לגעת בחיים של הזולת. אם אתה ממשיך לחיות את חייך באופן כזה שאין לך השפעה על חייו של אדם אחר (דרך בישור או דרך השתתפות ונשיאת העול יחד איתו) כדי שתביט ותבחן את חייך. המטרה הגדולה של חייהם של אזרחים של מלכות השמים היא להצביע על המלך. אבל אם אנחנו לא מכירים את המלך כיצד נעשה זאת? אם אנחנו לא מכירים את המלך כיצד נוכל לתת מעצמנו בעד אלו שמסביבנו?
המניע של העולם בימינו הוא מניע אנוכי, אבל אזרחי מלכות השמים נשלטים על ידי מניע וסגנון חיים אחר והוא ״ממני והלאה, עד ישוע!״