אפסים ו׳ 1–9

Click here to read this blog post in English!
רוצה לקרוא את הפוסטים האחרונים בבלוג של נריה? תקראו כאן!

הקטע שלנו מתחלק לשלושה קטעים עיקריים…

חלק ראשון, פסוקים 1–3:
הבנים, שמעו בקול הוריכם על-פי האדון, כי כך ראוי. כבד את-אביך ואת-אמך, היא המצווה הראשונה אשר הבטחה בצדה: למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה.

הפסוקים האלה מראים לנו כיצד עלינו לנהוג עם ההורים שלנו ולציית למה שהורים אומרים לנו. המשמעות של לכבד זה להוריד מעצמך כדי להעלות את האחר. כבוד לא מסתיים רק בינינו לבין ההורים אלא אמור להתפרס לכל תחום בחיים שלנו, לסביבה, לחברים, למורים וכו… בהשבעה לכנסת בארץ אחד מחברי הכנסת נישק את רגליו של אמו כאשר היא נכנסה לאולם לאות כבוד. כאשר שומעים על דבר כזה, זה מעורר השראה אבל גם מעמיד לנו מראה האם אני מסוגל לעשות דבר כזה. כאשר עושים השוואה לחיים האישים שלנו אנחנו יכולים להבין כמה אנחנו יכולים להיות כפויי טובה, אנחנו חושבים שהכול מגיע לנו בגלל שהם ההורים שלנו. ומה אתנו? מה אנחנו עושים? איפה המאה אחוז שלנו?

הבנים, שמעו בקול ההורים בכל דבר, כי זה לרצון בעיני יהוה?
(קולוסים ג׳ 20)

אנחנו מבינים ״שלהישמע״ בקול ההורים זה לעשות את רצון יהוה, אם אנחנו לא מכבדים את ההורים אנחנו לא עושים את רצון אלוהים אנחנו פוגעים בכבוד של אלוהים ופוגעים בתוכנית של אלוהים עברנו.

חלק שני, פסוק 4:
ואתם האבות, אל תכעיסו את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו.

גם על האבות יש חובות וגם לאבות יש דברים שהם צריכים לבצע כדי לעשות את רצון אלוהים. בפסוק הזה אין את המילה ״אם״ אנחנו מחוייבים לציית להורים בין אם הם מגדלים אותנו במוסר אלוהים ובין אם לא. ההורים יתנו את הדין על הדברים שהם עושדים בדיוק כמונו. אנחנו רואים שבפסוקים האלה אין יחסים של ״תן קח״.

חלק שלישי, פסוקים 5–9:
העבדים, הישמעו לאדוניכם שבעולם הזה, ביראה וברתת ובתם לב, כמו למשיח — לא בשרות למראית עין, כמבקשים למצוא חן בעיני בני אדם, אלא כעבדי המשיח העושים את רצון אלהים בכל נפשם ומשרתים בחפץ לב כעבדים לאדון ולא לבני אדם, ויודעים שכל טוב אשר יעשה אדם, את זה יקבל מאת יהוה, אם עבד הוא ואם בן חורין. ואתם האדונים, באותו אפן התנהגו עמהם. חדלו לאים עליהם, שכן יודעים אתם כי גם להם וגם לכם האדון בשמים, ואין עמו משוא פנים.

אנחנו צריכים לקום כל בוקר ברצון ולעשות את רצונו של אלוהים ופועלו בכל מקום בחיים שלנו הרי לאלוהים יש תוכנית בשביל כל אחד ואחד והוא שם אותנו במשפחות ובבתי ספר ובכל מסגרת אחרת שאנחנו נמצאים דווקא עם אותם אנשים ספציפיים.

אַתֶּם אוֹרוֹ שֶׁל־עוֹלָם עִיר יֹשֶׁבֶת עַל־הָהָר לֹא תִסָּתֵר׃ גַּם אֵין מַדְלִיקִים נֵר לָשׂוֹּם אוֹתוֹ תַּחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל־הַמְּנוֹרָה לְהָאִיר לְכָל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת. כֵּן יָאֵר אוֹרְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם לְמַעַן יִרְאוּ מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְשִׁבְּחוּ אֶת־אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָׁמָיִם.
(מתי ה׳ 14–16)

יְדִידַי אַתֶּם — אִם תַּעֲשׂוּ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם. לֹא אוֹסִיף לִקְרֹא לָכֶם עֲבָדִים, כִּי הָעֶבֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדוֹנָיו. קָרָאתִי לָכֶם ׳יְדִידִים׳, מִפְּנֵי שֶׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי. לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי, כִּי אִם אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁפֶּרְיְכֶם יִתְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ מֵהָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם. אֶת זֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה. אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם, דְּעוּ כִּי אוֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה. אִלּוּ הֱיִיתֶם מִן הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב אֶת שֶׁלּוֹ. אֵינְכֶם מִן הָעוֹלָם, כִּי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.
(יוחנן ט״ו 14–19)

אלוהים אומר לנו שעלינו להיות אור ועדות, לעשות פרי לאהוב ולכבד לא רק את החבר או את החברה הקרובה שלנו תפקידנו בעולם ״להאיר את כל הבית״ וככה אנחנו נביא את הכבוד לאדוננו. תראו כמה גדולה אהבה של האדון שאומר לנו לא אתם בחרתם בי אלא אני אתכם. וכל מה שנשאר לנו זה לעשות את רצון להיות פרי וזה יכלול דחייה מהעולם בגלל שהוא בחר בנו ואנחנו כבר לא בעולם.

Share this Post