בכתובים להקשר יש חשיבות מאוד גדולה כדי להבין מה נאמר לנו ולראות את התמונה המלאה של הפסוקים. הקטע של היום מראה איך באה לידי ביטוי האחדות שאלוהים מדבר עליה בפרקים הקודמים.
פס׳ 7 מתחיל במילה אבל, מילת חיבור למה שקראנו עד כה. ״לכל אחד ואחד מכם״ שאול מדבר פה על כולם כלומר הפסוקים הבאים מופנים לכל המאמינים ולא לאנשים מסוימים או קבוצות מסוימות.
כמאמינים כולנו קיבלנו חסד שווה של ישועה ניצלנו ממוות בחסד האדון וזה חל על כל מאמין. ישוע הלך אל הצלב, זו הדלת כניסה לישועה הוא לקח את חטאינו ומת עבורנו על הצלב וקם לתחייה. בהמשך שאול מדבר על כך שלכל אחד מאיתנו הוענק חסד במידה שאלוהים בחר וכאן מדובר על המתנות הרוחניות לדוגמא לכל אחד מאיתנו יש מידת נעליים שונה שמותאמת לנו. כך גם ברוח בכישורים שלנו כל אחד מקבל חסד שונה.
פסוקים 8-10 מדברים על התהליך שישוע עשה – המוות והתקומה. הדברים שהוא העניק לנו – פס׳ 8 ניתן לנו מתנות שונות. ביוונית למילה נתן אין הגדרה של זמן מבחינת דקדוק. אז אנחנו רואים שפסוק 11 הוא המשך של פסוק 7 בלי מעצור של זמן וכל זה מתקשר לדיבור על אחדות. המתנות הרוחניות הם דברים שניתנו לנו כדי שנוכל לשרת את אלוהים לבניית המלכות.
המתנות מתחלקות ל-2 חלקים :
- מתנות הנהגה.
- מתנות שניתנות לכולם כדי שיהיה אפשר לשרת אחד את השני.
- שליח – שליח בדרך כלל מגיע לשום מקום מקים קהילה, מבשר ומגדל מאמינים. השליח מגיע למקום חדש ויוצר יש מאין (מצריך התמדה, אומץ לב, לימוד, הנהגה, הבחנה רוחנית).
- נביא – מכריז את דבר אלוהים דברים נסתרים שהאדון עושה ופועל. נבואה היא קריאה לחזור בתשובה, משהו שאלוהים רוצה שנעשה נבשר, נשנה. בנוסף כתוב שעלינו לבחון נבואות (מצריך אומץ, יכולת להסביר, לראות ברוח משהו חדש, הכרה של הכתובים).
- מבשר – מבשרים אלו אנשים שרואים אנשים לא מאמינים ורוצים אותם במלכות. (תמונה רוחנית של מישהו שהולך עם פטיש מאחורי הגב וברגע האמת מכה עם האמת של אלוהים) כולנו נקראנו להיות מבשרים אבל יש כאלה שהאדון נתן להם חסד ומתנה מיוחדת בתחום הזה. (מצריך אומץ, יכולת להיות לבד, חסר מנוחה, אוהב).
- רועה – במערב יש לנו ראייה מקולקלת הרועה הוא לא מנכ״ל. הברית החדשה הרחיבה דברים כולל המתנות שהיו כבר בתנ״ך. הרועה הוא חלק מצוות המנהיגות, איש שאכפת לו מאנשים, דואג למסכנים, לקשיי יום וכו... מבחינת היוונית רועה ומורה זה כמעט אותו משמעות.
- מורה – מסוגל להוציא מהכתובים בעזרת רוח הקודש דברים חדשים שאנשים אחרים לא בהכרח שמים לב אליהם. התפקיד של מורה ורועה הוא גם לשים לב שאין שאנשים שמטעים ומלמדים תורות שקר זו תורה שמטלטלת בבני האדם ויכולה להפיל בפח.
גם אם אין לנו את הדברים שנדרשים אלוהים נותן את הכלים ומכשיר אותנו לקחת את התפקידים האלו כדי לפאר אותו. המתנות האלה ניתנו למטרה מסוימת פס׳ 13 ״כדי להכשיר את הקדושים לעבודת השירות״, לבניית גוף המשיח כולנו צריכים לשאוף להידמות לישוע בהכול ״שיעור קומתו המלא של המשיח״ המתנות האלו מסייעות לנו לגדול ולהיבנות באהבה כגוף ולהמשיך להתחזק.
לכל אחד מאיתנו יש מתנה רוחנית שאלוהים העניק ונתן לפני היווסד תבל, מתנות שהוא בחר. המטרה של המתנות זה בשביל שאנשים אחרים יגדלו, ייבנו ויתחזקו לא בשביל שנתגאה בעצמנו. עלינו לבשר לא רק בדיבור אלא להעיד על האופי של המשיח בהתנהגות, בעידוד, בעזרה, בחיזוק ואהבה כלפי אחרים.
פסוקים 1-6 מדברים על האופן שבו האפסים אמורים לנהוג. אם שאול היה מתחיל לכתוב את האיגרת מהפסוקים האלו האפסים היו הופכים לדת. אנחנו רואים ששאול עשה חלוקה באגרת פרקים א-ג שאול מדבר על אהבת אלוהים, האחדות, הריסת מחיצת האיבה, הוא מזכיר להם מי הם ואת אהבת אלוהים הנצחית והבלתי נגמרת ובפסוקים שלאחר מכן אנחנו רואים מה אמורים להיות התוצאות של קבלת אלוהים לחיים שלהם ומימוש היעוד שלהם כמאמינים. השורש של כל דבר בחיים זה הכרת אלוהים וההבנה של אהבת אלוהים וקבלתה לחיים שלנו.
אפשר להיות משיחי בלי משיח. לפעמים אנחנו מנסים להיות משיחיים טובים כלפי חוץ כדי לקבל הרגשה טובה מאחרים שיגידו לנו כמה מאמינים טובים אנחנו. בחיים שלנו יש סיבה ומניע לכל דבר שאנחנו עושים כולל האמונה, ישנם 2 אופציות שבגללם אני בוחר להיות משיחי:
- אמונה אמיתית בישוע ובמציאות הרוחנית שנובעת מזה.
- למלא צורך רגשי או פיזי שהמקום והאנשים מסביב מציעים.
מציאות רוחנית – פרדוקס? ישנו עולם רוחני שלם שאנחנו לא רואים אבל זה משפיע על המציאות שלנו. יש דברים שמאתגרים את המציאות הרוחנית שלנו דברים שמתנגדים להשפעה של הרוח על המציאות הפיזית שלנו הדברים האלה יכולים להיות: קושי לחשוב על אחרים, קושי בלשמור על קדושה, חוסר ביטחון וכו…
שאול היה אצל האפסים והם קיבלו את האמונה,לאחר מכן הם נכנסו למצב מאתגר של פילוג בין הגויים ליהודים. שאול במקום להגיד לאפסים יש לכם אתגרים אז תתאמצו הוא אומר להם לשנות מקום. כל האיגרת הוא מזכיר להם למה הם הגיעו לאמונה, איזה חסד הם קיבלו, הסיבה שהם עושים את הדברים שהם עושים ומה הניע אותם להיות מאמינים. שאול מנסה להסביר שכאשר אנחנו תלויים בעצמנו ובמעשים אז מתמלאים קצת והיכולת שלך לעזות היא מעטה. אבל אלוהים הוא ממלא מעבר למה שהמעשים שלנו יכולים לעשות ומשנה. אם אהבת אלוהים נשפכת לתוכנו מה שקורה זה שאנחנו כל כך מתמלאים שהאהבה נשפכת החוצה כלפי אחרים. אנחנו נאהב יותר כאשר אנחנו מקבלים את אהבת אלוהים. אהבה לא מתחילה ברגע שטסים לשליחות אלא ברגע שהתמלאנו באהבה אלוהים.
מישהו שמלא באהבה = מישהו אוהב.
פרק ג׳ פס׳ 21 הכבוד של אלוהים בקהילה ובגלל זה חשובה הצורה שבה אנחנו נוהגים אחד כלפי השני בתוך הקהילה, אהבת אלוהים צריכה להשתקף ביחס שלנו כלפי הקהילה. הבעיה של האפסים הייתה שהם לא שמרו על אחדות הקהילה. היהודים היו מול הגויים, הם לא הבינו את המשמעות בלאהוב אחרים. לפעמים זה מאתגר ולא נוח לאהוב אחרים אנחנו הרבה פעמים מעדיפים נוחות וכיף. במשפחה אנחנו עצלנים ולא חושבים על ההורים בתור אנשים עם רגשות וקשיים. בקהילה אנחנו מדברים רק עם מי שאנחנו מכירים ולא לוקחים יוזמה לדבר עם אנשים שמאתגרים אותנו. כשאנחנו מתמלאים באהבת אלוהים אנחנו נאהב בלי קשר לנסיבות.ישוע לפני הצלב היה חרד והזיע דם, ישוע לא בהכרח רצה למות על הצלב הוא אפילו ביקש שהכוס תעבור ממנו ובכל זאת הוא ציית. זו אהבה שלא תלויה בכלום, אהבה אמיתית שלא תלויה ברגש או במצב.
פרק ד׳ נפתח במילה מפציר = מזהיר (דליטש) אם אנחנו לא אוהבים כנראה שאנחנו לא מלאים באהבת אלוהים ולכן שאול מזהיר אותם.
המצב המצוי בחיים שלנו הרבה פעמים – כמו האפסים אנחנו אוהבים לבנות מחיצות להישאר איפה שנוח לנו ואפילו למצוא סיבות תיאולוגיות, חברתיות למה לא לעשות דברים.
המצב הרצוי – פס 1-6 להיות מאוחדים: גוף אחד, רוח אחת, אדון אחד, אמונה אחת, טבילה אחת במטרה לתת כבוד לאלוהים בקרב הקהילה.