פתיחה
בפרק א׳ שאול פירט את כל סיפור הבשורה כיצד אלוהים יעד אותנו וסלח לנו, הוא ממשיך ומדבר באופן ספציפי על מה ששמע על האפסים ואיך הוא שמח עליהם.
בפרק ב׳ הוא ממשיך ומזכיר לאפסים ולנו את החסד. היום אנחנו עם האדון אבל בעבר אנחנו חיינו את החיים שלו בדרך חטא על פי דרך העולם הזה, בדרך של חוסר ציות והיינו זכאים במוות על החטא. אבל אלוהים באהבה שלו הושיע אותנו לא בגלל משהו שאנחנו עשינו הוא חילץ אותנו מהתבוססות בפשע והחטא שלנו, הקים אותנו החוצה והושיב אותנו במקום גבוה בשמים. הכל זה מתנה של חסד אלוהים ולא משהו שמגיע לנו. אלוהים הוציא אותנו מהרפש כדי שנוכל לקיים ולממש את כל הפוטנציאל שהוא טמן בתוכנו לטובת המלכות בראשונה ומשתמע משם לטובתנו.
הרעיון המרכזי בקטע הוא שבעבר היינו בחטא, תחת השליטה של האויב, בזרימה עם התרבות ואופנה של העולם. אהבת אלוהים הוציאה אותנו החוצה מהחטא, נושענו בחסד והישועה לא נובעת ממעשינו אבל כן נועדה להוביל לחיים של ציות ומעשים טובים לכבוד אלוהים. חסד אלוהים לא נשאר על הצלב הוא ממשיך ביום יום, בהווה.
מה היא הבשורה?
- אלוהים טוב ובורא עולם, הוא חפץ בקשר איתנו – קשר של אב-בן/בת, מלך-נסיכים.
- לצערנו, כל בני האדם חוטאים, חסרי כבוד ונזקקים לקורבן כדי שיקרב אותנו לאלוהים ויחדש הקשר.
- אלוהים מלא הרחמים שלח את בנו אהובו, ישוע לעולם כדי להוות כפרה על החטא הזה.
- ישוע מת על הצלב בנושאו את חטא כל העולם כל כתפיו וכיפר על חטאנו.
- אחרי שלושה ימים הוא קם לתחייה [ניצח את המוות]
- עלה לשמים לימין האב.
- שלח את רוח הקודש כדי שתשכון בתוך בניו ובנותיו שעלי אדמות.
- הוא חוזר לשפוט את הבריאה ולממש את תהליך האימוץ שלנו באופן מלא.
חסד אלוהים
במעשי השליחים כ׳:24 – שאול השליח קורא לבשורה "בשורת חסד האלוהים".
חסד הוא מעשה טוב/מעשה של נדיבות/מתנה שנתינת לנו שאינה מגיעה לנו. הנותן אינו מחויב לתת לנו דבר ואין לנו זכות לקבלת הדבר הזה. כשמישהו מראה לך חסד, עושה איתך חסד או נותן לך מתנת חסד הוא בעצם עושה משהו שבמהות שלו לא מגיע לך.
שאול אומר לנו שאם אנחנו יכולים להשיג משהו באמצעות המעשים שלנו, זאת אומרת שזה כבר לא חסד. אל הרומים יא׳:5-6 לפי הפסוקים האלו אנחנו מבינים שאם הדבר ניתן לנו או נעשה לנו בגלל המעשים שלנו, החסד כבר לא חסד והופך לנו לזכות או חובה.
שאול נוגע בעובדה שאלוהים "הנשים אותנו" ונפח בנו חיים רוחניים חדשים של היכרות איתו כשלא היה מגיע לנו. הוא החייה אותנו, הוא הוציא אותנו ממצב של קומה, מוות רוחני למצב של חיים חדשים, חיים של אפשרות למערכת יחסים עם אלוהים.
בנוסף, אלוהים העניק לנו חירות משלטונו של השטן והעביר אותנו מהכלא אל חירות לעבוד את אלוהים ולשרת אדון שאוהב אותנו ורוצה את הכי טוב בשבילנו, שמגן עלינו, שומר עלינו ודואג לנו. כל זה לא הגיע לנו! יחד עם זאת, אנחנו לא רק חופשים מהכלא לכמה זמן, אלוהים החזיר לנו את חופש הבחירה שלנו. מאז שישוע החייה אותנו הוא גם נתן לנו את היכולת להחליט האם אנחנו רוצים להישאר בקבר ובסביבה של המוות או לא. והדבר המדהים אנחנו רואים בפס׳ 8 הוא שישוע הושיב אותנו עם אלוהים בשמים, לימין האב. ישוע נתן לא רק החזיר אותנו לחיים, הוא גם נתן לנו את הסמכות לצוות על האויב וכל משרתיו לסור, להעלם ולהורות להם מה לעשות בו. מעבדים הפכנו לבנים ויחד עם מעמד הבנים קיבלנו את הסמכות והגב של אבא שלנו להורות להרים לזוז, לשדים לסור ולכל ההשלכות של העולם החוטא לתפוס מרחק. וזה בכלל לא מגיע לנו!
לפעמים אנחנו חושבים על חסד אלוהים כאל משהו שהוא רק תיאורטי כזה, בלתי מוחשי. חסד האלוהים או טוב ליבו של אלוהים מוצא את הביטוי שלו באמצעות בני אדם בשר ודם, הכוונה הטובה של אלוהים במישור הרעיוני רוחני לא ימצא את הביטוי שלו ללא השימוש באנשים.פס׳ 10 אלוהים רוצה להשתמש בנו כדי לעריף את חסדו על עוד אנשים, על אחים ואחיות שלנו שכבר זכו לחסד ממנו, אבל יותר יש לנו אחריות לשתף פעולה עם אלוהים ולהוציא לפועל את החסד שלו לסובבים אותנו.
הן חסד האלהים הופיע לישועת כל בני אדם, להדריכנו להבדל מרשע ותאוות העולם כדי שנחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות, בצפיה לממוש התקוה המברכה ולהופעת הדר אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח, אשר נתן את עצמו בעדנו כדי לפדות אותנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה שוקד על מעשים טובים.
אפסים ב׳ 11–14
על פי הפסוקים האלו אנחנו רואים שהחסד של אלוהים הוא עשה ללא ציפיה לקבל חזרה והוא נתן לכל בני האדם את האופציה להוושע. אבל חסד אלוהים לא הופיע רק כדי שתהיה לנו ישועה, חסד אלוהים גם הופיע כדי להדריך אותנו להבדל מהחטא ונחיה חיים אחרים ממה שחיינו עד כה, חיים שמלווים בצניעות, עשיית מה שנכון בעיני אלוהים ובדבקות לאלוהים. כמו כן, חסד אלוהים הופיע כדי שנחייה את חיינו בציפיה ולא פחד ליום המשפט הגדול שהוא בעצם יום החזרה של ישוע ויום מימוש אימוצנו לבנים! 🙂
לסיכום
פעמים רבות בחיים אנחנו עושים הפרדה בין חסד למעשים/אמונה. הכתובים מצביעים באופן חד משמעי על הקשר בין השניים. הקשר אינו קשר של קודם מעשים ואחרי כן חסד או אמונה, אלא קודם חסד או אמונה שמובילים באופן בלתי נמנע למעשי חסד כלפי הסובבים אותנו ואלו מעניקים לנו עוד חסד או מקרבים אותנו לאדון ברוב חסדו והמעגל רק ממשיך.
בקשו מאלוהים התגלות על החסד הרב, המעשים הרבים שהוא עשה גם בבשורה וגם בכללי בחייכם שלא מגיעים לנו באף צורה, ותתחילו לחפש את המקומות שאלוהים רוצה להשתמש בכם כדי להפיץ את החסד שלו לעולם. אלוהים העניק לנו חסד והוא מוכן להמשיך להעניק לנו חסד באופן יום יומי כדי שנוכל לשרת אותו ולחיות איתו באינטימיות — כי חסד אלוהים לא נשאר על הצלב.
פתיחה
בפרק א׳ שאול פירט את כל סיפור הבשורה כיצד אלוהים יעד אותנו וסלח לנו, הוא ממשיך ומדבר באופן ספציפי על מה ששמע על האפסים ואיך הוא שמח עליהם.
בפרק ב׳ הוא ממשיך ומזכיר לאפסים ולנו את החסד. היום אנחנו עם האדון אבל בעבר אנחנו חיינו את החיים שלו בדרך חטא על פי דרך העולם הזה, בדרך של חוסר ציות והיינו זכאים במוות על החטא. אבל אלוהים באהבה שלו הושיע אותנו לא בגלל משהו שאנחנו עשינו הוא חילץ אותנו מהתבוססות בפשע והחטא שלנו, הקים אותנו החוצה והושיב אותנו במקום גבוה בשמים. הכל זה מתנה של חסד אלוהים ולא משהו שמגיע לנו. אלוהים הוציא אותנו מהרפש כדי שנוכל לקיים ולממש את כל הפוטנציאל שהוא טמן בתוכנו לטובת המלכות בראשונה ומשתמע משם לטובתנו.
הרעיון המרכזי בקטע הוא שבעבר היינו בחטא, תחת השליטה של האויב, בזרימה עם התרבות ואופנה של העולם. אהבת אלוהים הוציאה אותנו החוצה מהחטא, נושענו בחסד והישועה לא נובעת ממעשינו אבל כן נועדה להוביל לחיים של ציות ומעשים טובים לכבוד אלוהים. חסד אלוהים לא נשאר על הצלב הוא ממשיך ביום יום, בהווה.
מה היא הבשורה?
- אלוהים טוב ובורא עולם, הוא חפץ בקשר איתנו – קשר של אב-בן/בת, מלך-נסיכים.
- לצערנו, כל בני האדם חוטאים, חסרי כבוד ונזקקים לקורבן כדי שיקרב אותנו לאלוהים ויחדש הקשר.
- אלוהים מלא הרחמים שלח את בנו אהובו, ישוע לעולם כדי להוות כפרה על החטא הזה.
- ישוע מת על הצלב בנושאו את חטא כל העולם כל כתפיו וכיפר על חטאנו.
- אחרי שלושה ימים הוא קם לתחייה [ניצח את המוות]
- עלה לשמים לימין האב.
- שלח את רוח הקודש כדי שתשכון בתוך בניו ובנותיו שעלי אדמות.
- הוא חוזר לשפוט את הבריאה ולממש את תהליך האימוץ שלנו באופן מלא.
חסד אלוהים
במעשי השליחים כ׳:24 – שאול השליח קורא לבשורה "בשורת חסד האלוהים".
חסד הוא מעשה טוב/מעשה של נדיבות/מתנה שנתינת לנו שאינה מגיעה לנו. הנותן אינו מחויב לתת לנו דבר ואין לנו זכות לקבלת הדבר הזה. כשמישהו מראה לך חסד, עושה איתך חסד או נותן לך מתנת חסד הוא בעצם עושה משהו שבמהות שלו לא מגיע לך.
שאול אומר לנו שאם אנחנו יכולים להשיג משהו באמצעות המעשים שלנו, זאת אומרת שזה כבר לא חסד. אל הרומים יא׳:5-6 לפי הפסוקים האלו אנחנו מבינים שאם הדבר ניתן לנו או נעשה לנו בגלל המעשים שלנו, החסד כבר לא חסד והופך לנו לזכות או חובה.
שאול נוגע בעובדה שאלוהים "הנשים אותנו" ונפח בנו חיים רוחניים חדשים של היכרות איתו כשלא היה מגיע לנו. הוא החייה אותנו, הוא הוציא אותנו ממצב של קומה, מוות רוחני למצב של חיים חדשים, חיים של אפשרות למערכת יחסים עם אלוהים.
בנוסף, אלוהים העניק לנו חירות משלטונו של השטן והעביר אותנו מהכלא אל חירות לעבוד את אלוהים ולשרת אדון שאוהב אותנו ורוצה את הכי טוב בשבילנו, שמגן עלינו, שומר עלינו ודואג לנו. כל זה לא הגיע לנו! יחד עם זאת, אנחנו לא רק חופשים מהכלא לכמה זמן, אלוהים החזיר לנו את חופש הבחירה שלנו. מאז שישוע החייה אותנו הוא גם נתן לנו את היכולת להחליט האם אנחנו רוצים להישאר בקבר ובסביבה של המוות או לא. והדבר המדהים אנחנו רואים בפס׳ 8 הוא שישוע הושיב אותנו עם אלוהים בשמים, לימין האב. ישוע נתן לא רק החזיר אותנו לחיים, הוא גם נתן לנו את הסמכות לצוות על האויב וכל משרתיו לסור, להעלם ולהורות להם מה לעשות בו. מעבדים הפכנו לבנים ויחד עם מעמד הבנים קיבלנו את הסמכות והגב של אבא שלנו להורות להרים לזוז, לשדים לסור ולכל ההשלכות של העולם החוטא לתפוס מרחק. וזה בכלל לא מגיע לנו!
לפעמים אנחנו חושבים על חסד אלוהים כאל משהו שהוא רק תיאורטי כזה, בלתי מוחשי. חסד האלוהים או טוב ליבו של אלוהים מוצא את הביטוי שלו באמצעות בני אדם בשר ודם, הכוונה הטובה של אלוהים במישור הרעיוני רוחני לא ימצא את הביטוי שלו ללא השימוש באנשים.פס׳ 10 אלוהים רוצה להשתמש בנו כדי לעריף את חסדו על עוד אנשים, על אחים ואחיות שלנו שכבר זכו לחסד ממנו, אבל יותר יש לנו אחריות לשתף פעולה עם אלוהים ולהוציא לפועל את החסד שלו לסובבים אותנו.
הן חסד האלהים הופיע לישועת כל בני אדם, להדריכנו להבדל מרשע ותאוות העולם כדי שנחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות, בצפיה לממוש התקוה המברכה ולהופעת הדר אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח, אשר נתן את עצמו בעדנו כדי לפדות אותנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה שוקד על מעשים טובים.
אפסים ב׳ 11–14
על פי הפסוקים האלו אנחנו רואים שהחסד של אלוהים הוא עשה ללא ציפיה לקבל חזרה והוא נתן לכל בני האדם את האופציה להוושע. אבל חסד אלוהים לא הופיע רק כדי שתהיה לנו ישועה, חסד אלוהים גם הופיע כדי להדריך אותנו להבדל מהחטא ונחיה חיים אחרים ממה שחיינו עד כה, חיים שמלווים בצניעות, עשיית מה שנכון בעיני אלוהים ובדבקות לאלוהים. כמו כן, חסד אלוהים הופיע כדי שנחייה את חיינו בציפיה ולא פחד ליום המשפט הגדול שהוא בעצם יום החזרה של ישוע ויום מימוש אימוצנו לבנים! 🙂
לסיכום
פעמים רבות בחיים אנחנו עושים הפרדה בין חסד למעשים/אמונה. הכתובים מצביעים באופן חד משמעי על הקשר בין השניים. הקשר אינו קשר של קודם מעשים ואחרי כן חסד או אמונה, אלא קודם חסד או אמונה שמובילים באופן בלתי נמנע למעשי חסד כלפי הסובבים אותנו ואלו מעניקים לנו עוד חסד או מקרבים אותנו לאדון ברוב חסדו והמעגל רק ממשיך.
בקשו מאלוהים התגלות על החסד הרב, המעשים הרבים שהוא עשה גם בבשורה וגם בכללי בחייכם שלא מגיעים לנו באף צורה, ותתחילו לחפש את המקומות שאלוהים רוצה להשתמש בכם כדי להפיץ את החסד שלו לעולם. אלוהים העניק לנו חסד והוא מוכן להמשיך להעניק לנו חסד באופן יום יומי כדי שנוכל לשרת אותו ולחיות איתו באינטימיות — כי חסד אלוהים לא נשאר על הצלב.