״על כן זכרו״
הוא מדבר כאן על זכירת החסד שאלוהים עשה עמנו שאהב אותנו עוד כשהיינו חוטאים ומתים בפשעינו ועל ידי החסד נושענו.
שאול מדבר פה על ההבדלים שהיו בין הגויים והיהודים לפני ישוע. ליהודים הייתה תורה, חגים, ברית מילה, ברית אברהם, ברית סיני, והבטחות מאלוהים. היהודים היו מלאי תקווה וצפייה לאלוהים היה להם את בית המקדש במקום שנחשב הכי קרוב לאלוהים. לעומת זאת לגויים היו אלילים ולא הייתה להם גישה לאלוהים, הם היו מחוסרי תקווה בלי הבטחות להאיחז בהם. היה גבול מסוים בין היהודים לגויים היה ניתן לראות זאת בבית המקדש. לבית המקדש לא יכלו להיכנס גויים אלא אך ורק יהודים, הייתה ביניהם מחיצה.
בפס׳ 13 אנחנו רואים את השינוי שנעשה במשיח ״אבל כעת״ במשיח, בדם ישוע הוא קירב את הרחוקים כלומר הגויים להיות קרובים לאלוהים כמו היהודים, הם שותפים להבטחות בדיוק כמו היהודים יש כאן הרס של ״מחיצת האיבה״ שאול מדבר פה על המחיצה בין היהודים לגויים הם נהיו לאחד לפני אלוהים. ישוע גישר וקירב בין השתיים לאחד כלומר את היהודי והגוי הפך לאחד. איפה שפעם היה איבה ומתח אלוהים התערב והפך את זה לאהבה ושלום.
חשוב לזכור זה לא שאלוהים התעלם מהגויים לפני אנחנו יכולים לראות כמה סיפורים בכתובים שברגע שהיה גוי שרצה להתקרב לאלוהים ולהכיר אותו אלוהים אפשר זאת. אלוהים אוהב את כל בני האדם שהרי כולם נבראו על ידיו.
בפס׳ 17-18 כתוב:
בא ובישר שלום לכם הרחוקים וגם לקרובים דרך ישוע השלום ורק דרכו יש גישה לאלוהים גם היהודים והגויים יוכלו להתקרב לאלוהים רק דרך ישוע. אדם חדש אחד.
ביוונית זה מתאר משהו שאף פעם לא ראו בעבר . זה מה שישוע עשה באחדות בין הגויים ליהודים דבר שאף אחד לא ראה בעולם קבוצות שונות מהללות את אותו אלוהים.פס׳ 18 מתחיל במילה ״דרכו״ ביוונית זה היה הפקיד מישהו שעוד בחוץ והיה זה שקבוע אם מישהו יכול להיכנס לראות את המלך. והוא היה מלווה את אותו אדם לפגישה.זה מה שישוע עשה עם כולנו הוא הגישה שלנו, אותו אדם שמקרב ומפגיש אותנו עם אלוהים
בפס 19-22 אנחנו מקבלים תמונה של בניין, איננו עוד זרים אלא בני בית אלוהים זה מעמד חדש שגם הגויים קיבלו. כולנו אבני בניין שישוע בנה והקים לכולנו יש גישה יהודים, ערבים, סינים כל אבן היא שונה ומיוחדת בצורה שאלוהים עיצב אותה כדי שיתאים ויתחבר עם אבן אחרת, כל אחד מאיתנו היכל אלוהים אך ביחד אנחנו משמשים כמשכן שישוע הוא אבן הפינה הוא מה שמחבר אותנו.
לסיכום
ליהודים היו הבטחות ולגויים לא אבל ישוע שבר את מה שהפריד בין היהודים לגויים וחיבר את כולם לכל אחד תוכנית שונה שאלוהים יעד לו שמתחברת בצורה מושלמת לתוכנית הגדולה של אלוהים, הוא בונה אותנו יחד ומשתמש בנו כדי להראות את האחדות שיש בו ולתת לו כבוד.
אנחנו גם מקבלים אתגר דרך הפסוקים הללו, אם יש בנו גזענות/שנאה לקבוצה מסויימת או אדם עלינו להתפלל ולבקש מהאדון שיסיר את המחיצה בלב שלנו ושימלא אותנו באהבה לאותם אנשים ולראות מה הזהות האמיתית שלנו בישוע.
״על כן זכרו״
הוא מדבר כאן על זכירת החסד שאלוהים עשה עמנו שאהב אותנו עוד כשהיינו חוטאים ומתים בפשעינו ועל ידי החסד נושענו.
שאול מדבר פה על ההבדלים שהיו בין הגויים והיהודים לפני ישוע. ליהודים הייתה תורה, חגים, ברית מילה, ברית אברהם, ברית סיני, והבטחות מאלוהים. היהודים היו מלאי תקווה וצפייה לאלוהים היה להם את בית המקדש במקום שנחשב הכי קרוב לאלוהים. לעומת זאת לגויים היו אלילים ולא הייתה להם גישה לאלוהים, הם היו מחוסרי תקווה בלי הבטחות להאיחז בהם. היה גבול מסוים בין היהודים לגויים היה ניתן לראות זאת בבית המקדש. לבית המקדש לא יכלו להיכנס גויים אלא אך ורק יהודים, הייתה ביניהם מחיצה.
בפס 13 אנחנו רואים את השינוי שנעשה במשיח ״אבל כעת״ במשיח, בדם ישוע הוא קירב את הרחוקים כלומר הגויים להיות קרובים לאלוהים כמו היהודים, הם שותפים להבטחות בדיוק כמו היהודים יש כאן הרס של ״מחיצת האיבה״ שאול מדבר פה על המחיצה בין היהודים לגויים הם נהיו לאחד לפני אלוהים. ישוע גישר וקירב בין השתיים לאחד כלומר את היהודי והגוי הפך לאחד. איפה שפעם היה איבה ומתח אלוהים התערב והפך את זה לאהבה ושלום.
חשוב לזכור זה לא שאלוהים התעלם מהגויים לפני אנחנו יכולים לראות כמה סיפורים בכתובים שברגע שהיה גוי שרצה להתקרב לאלוהים ולהכיר אותו אלוהים אפשר זאת. אלוהים אוהב את כל בני האדם שהרי כולם נבראו על ידיו.
בפס 17-18 כתוב:
בא ובישר שלום לכם הרחוקים וגם לקרובים דרך ישוע השלום ורק דרכו יש גישה לאלוהים גם היהודים והגויים יוכלו להתקרב לאלוהים רק דרך ישוע. אדם חדש אחד.
ביוונית זה מתאר משהו שאף פעם לא ראו בעבר . זה מה שישוע עשה באחדות בין הגויים ליהודים דבר שאף אחד לא ראה בעולם קבוצות שונות מהללות את אותו אלוהים.פס׳ 18 מתחיל במילה ״דרכו״ ביוונית זה היה הפקיד מישהו שעוד בחוץ והיה זה שקבוע אם מישהו יכול להיכנס לראות את המלך. והוא היה מלווה את אותו אדם לפגישה.זה מה שישוע עשה עם כולנו הוא הגישה שלנו, אותו אדם שמקרב ומפגיש אותנו עם אלוהים
בפס׳ 19-22 אנחנו מקבלים תמונה של בניין, איננו עוד זרים אלא בני בית אלוהים זה מעמד חדש שגם הגויים קיבלו. כולנו אבני בניין שישוע בנה והקים לכולנו יש גישה יהודים, ערבים, סינים כל אבן היא שונה ומיוחדת בצורה שאלוהים עיצב אותה כדי שיתאים ויתחבר עם אבן אחרת, כל אחד מאיתנו היכל אלוהים אך ביחד אנחנו משמשים כמשכן שישוע הוא אבן הפינה הוא מה שמחבר אותנו.
לסיכום
ליהודים היו הבטחות ולגויים לא אבל ישוע שבר את מה שהפריד בין היהודים לגויים וחיבר את כולם לכל אחד תוכנית שונה שאלוהים יעד לו שמתחברת בצורה מושלמת לתוכנית הגדולה של אלוהים, הוא בונה אותנו יחד ומשתמש בנו כדי להראות את האחדות שיש בו ולתת לו כבוד.
אנחנו גם מקבלים אתגר דרך הפסוקים הללו, אם יש בנו גזענות/שנאה לקבוצה מסויימת או אדם עלינו להתפלל ולבקש מהאדון שיסיר את המחיצה בלב שלנו ושימלא אותנו באהבה לאותם אנשים ולראות מה הזהות האמיתית שלנו בישוע.