אפסים א׳ 8-14

Click here to read this blog post in English!
רוצה לקרוא את הפוסטים האחרונים בבלוג של נריה? תקראו כאן!
מהי הבשורה?
  1. אלוהים הקדוש והריבון רצה קשר אוהב עם בני האדם.
  2. אנחנו בחרנו: לא אלוהים במחשבה אנחנו יודעים מה טוב יותר מאלוהים כלומר אנחנו חוטאים.
  3. אלוהים קדוש והוא לא מוכן לקבל חטא כתוצאה נפער תהום בין כל אדם חוטא לאלוהים.
  4. כל אדם חוטא.
  5. אלוהים למרות החטא עדיין רוצה בקשר אוהב עם בני האדם ויש לו תכנית!
  6. תכנית חידוש הקשר-ישועה ממות נצחי מומשה במוות של ישוע המשיח על הצלב.
  7. אדם שבוחר להאמין בישועה של אלוהים בישוע מקבל חיים, מעמד של בנים אהובים במלכות אלוהים הנצחית.
וזוהי הבשורה הפשוטה — אהבת אלוהים

כאשר הבשורה הופצה בקרב הגויים כמעט באופן מידי הגיעו יהודים והגדירו מחדש את רעיונות הבשורה. הם טענו שהבשורה רק ליהודים ושהגויים אינם שותפים להבטחות שניתנו מאת אלוהים, כלומר שהגויים המאמינים אינם שווים ליהודים.

שאול, הרב היהודי לשעבר אוהב את האפסים הגויים ולימד אותם במשך תקופה ארוכה על הבשורה. שאול שומע על כך שתוקפים את המאמינים הגויים ושולח להם אגרת שנועדה לעודד אותם ולהזכיר להם שגם הם שותפים להבטחות המשיח, שיש להם תכלית ולהזכיר להם את היסודות ועקרונות של האמונה. הוא בעצם מזכיר להם מי הם באדון ודרך זה מעודד אותם. אנחנו רואים שמאוד חשוב לשאול לעודד אותם מכיוון שהוא עושה זאת בחצי מהאיגרת וזה הבסיס לקריאת האיגרת כולה, וגם את הקטע הנוכחי שאנחנו נקרא עכשיו.

בקטע שאנחנו מתרכזים בו היום נדבר על עידוד מתוך אהבה, עידוד זה לא בהכרח לגרום למישהו להרגיש טוב יותר עידוד בא לידי ביטוי בכתובים בצורה שנועדה להזכיר מה אנחנו מסוגלים לעשות, מה ההבטחות של אלוהים ומה אלוהים מכריז עלינו, כלומר מהי האמת של אלוהים ודרך זה להביא תקווה ועידוד. הרעיון של עידוד בא לידי ביטוי בכל מני מסגרות: משפחה, חברים, קהילה, צבא, בכל מקום שיש צורך באדם לעשות משהו שהוא מסוגל אבל מתקשה. שאול אוהב את האפסים ולכן עידוד זה בא לו כל כך טבעי ועם תשוקה כל כך עזה.

שימו לב בפסוקים 1-12 שאול מדבר במילים: שלנו, אנחנו, קיבלנו וכו.. שאול מדבר פה על היהודים ועל ההבטחות שניתנו ליהודים. בפסוק 13 שאול לוקח את כל הפסוקים האלה ומשתמש במילה “גם” καί ודרך זה מחבר את האפסים הגויים לכל מה שנאמר עד עכשיו כלומר הם שותפים באותה מידה להבטחות שניתנו ליהודים שהם בעצם מבורכים, נבחרים, קדושים, אהובים, בנים, פדויים, נסלחים, מקבלים חסד, חכמים, יורשים של נחלה, נבחרים, חתומים.

למה? כי ככה אלוהים רצה!
איך? דרך תכנית אלוהים הזאת-שאנחנו חלק ממנה.
מתי? לפני קיום הזמן.

אנחנו נתייחס לשלושת השאלות הללו וננסה להבין מה שאול ניסה להגיד פה לאפסים:

למה? כי אלוהים רוצה

אנחנו מבורכים-בו. בחר אותנו-בו. להיות-לפניו. הוא-יעד. בנים-שלו. על ידי ישוע המשיח. רצון-שלו. הוא-הודיע. ערך-בו. ב-משיח. בו-לנו נחלה. התכנית-שלו. מחשבות-שלו. הכבוד-שלו. אנחנו מקבלים פה את העידוד הראשון כל הדברים שהאלה לא תלויים בנו. כל הדברים האלה שקיבלנו כמאמינים זה בזכות ודרך אלוהים זה לא בכוח שלנו. אלוהים הוא זה שיוזם, עושה ופועל מתוך האופי שלו ולא כתלות בנו, זה מאוד מאוד מעודד הידיעה שאלוהים בחר בנו ושהוא משלים הכל בנו בתור בנים שלו אנחנו שייכים לו לא בגלל מה שעשינו אלא בגלל החסד שלו ששופע עלינו.

איך? יש לאלוהים תוכנית

אלוהים לא מגיב לבני אדם באימפולסיביות כפי שאנחנו מגיבים לעולם, אלוהים יודע הכול-אז הוא ערוך לכול, דוגמה לזה שהוא כמו שחקן שמוכן לכל ספורט ומגרש שישמו לו, הוא ינצח בכול! אלוהים פועל מתוך אהבה, הרי שמתוקף היותו אהבה דברים כן יהיו מתוכננים. קיומה של תכנית-רצון, היא הכרחית מתוקף אהבת אלוהים.
בקטע שלנו זה פעם ראשונה שהמילה ‘סוד’ מופיע באגרת, הוא ימשיך ויופיע עוד 4 פעמים. סוד זה מידע קיים שאינו גלוי לכולם, אז הסוד פה לפי פס׳ 10 הוא שאלוהים רוצה שהכול יתקבץ במשיח, כלומר כל הקיום תחת המשיח הסוד הזה נגלה ברגע שישוע הגיע לעולם. תלוי בו “את מה שבשמים ואת מה שבארץ” הפסוק הזה ישר מזכיר לנו את הבריאה והנביאה שניתנת לנו בבראשית ג׳ 15 עכשיו עלינו לזכור לאדם הראשון לא היה מוצא הוא היה הכול כי הרי ממנו הגיעו כל בני האדם זרע כלומר תוכנית הישועה היא לכולם לא רק ליהודים.

מתי? לפני בריאת העולם

אנחנו רואים בפס׳ 11 ששאול אומר שהמאמינים נבחרו מראש כלומר לפני קיום העולם אלוהים רצה אותנו ובחר בנו לפי תוכניתו בחסד אנחנו לא יכולים להבין לגמרי את תוכנית אלוהים ומה זה אומר אבל אנחנו יודעים שאלוהים בחר בנו ושאנחנו צריכים לבחור בו. עלינו לזכור שאלוהים הוא ריבון, הוא מגלה את התכנית שלו איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה יום יבוא והכול יהיה גלוי ונוכל להבין את התמונה המלאה אנחנו לא יודעים את הזמנים שבהם הכול יקרה אבל אנחנו יודעים משהו אחד שלכל דבר יש זמן ועת והזמן שאלוהים בוחר הוא הזמן המושלם.

הבשורה מגדירה מצב נוכחי של מי אתם ביחס לאלוהים ולא ביחס לאנשים או הנסיבות העולמיות. וזה מה שאנחנו צריכים לזכור, מי אנחנו ביחס לאלוהים ולא ביחס לאנשים והנסיבות השונות. אולי האויב אומר לכם שאתם לא מספיקים, שאתם לא יפים ומכניס לכם רעיונות לא נכונים לראש עלינו לזכור את מה שאלוהים מכריז עלינו ומה שניתן לנו בחסד שלו, המעמד שלנו בו וכל הברכות שקיבלנו בו. עלינו להשתמש בהבטחות האלו ולעודד אחרים בדיוק כמו ששאול עשה עם האפסים הוא הזכיר להם מי הם באמת ולא נתן להם לקבל את מה שאחרים אומרים עליהם או לתת למה שהם חושבים להשפיע על האמת של אלוהים.

Click here to read this blog post in English!
רוצה לקרוא את הפוסטים האחרונים בבלוג של נריה? תקראו כאן!
מהי הבשורה?
  1. אלוהים הקדוש והריבון רצה קשר אוהב עם בני האדם.
  2. אנחנו בחרנו: לא אלוהים במחשבה אנחנו יודעים מה טוב יותר מאלוהים כלומר אנחנו חוטאים.
  3. אלוהים קדוש והוא לא מוכן לקבל חטא כתוצאה נפער תהום בין כל אדם חוטא לאלוהים.
  4. כל אדם חוטא.
  5. אלוהים למרות החטא עדיין רוצה בקשר אוהב עם בני האדם ויש לו תכנית!
  6. תכנית חידוש הקשר-ישועה ממות נצחי מומשה במוות של ישוע המשיח על הצלב.
  7. אדם שבוחר להאמין בישועה של אלוהים בישוע מקבל חיים, מעמד של בנים אהובים במלכות אלוהים הנצחית.
וזוהי הבשורה הפשוטה — אהבת אלוהים

כאשר הבשורה הופצה בקרב הגויים כמעט באופן מידי הגיעו יהודים והגדירו מחדש את רעיונות הבשורה. הם טענו שהבשורה רק ליהודים ושהגויים אינם שותפים להבטחות שניתנו מאת אלוהים, כלומר שהגויים המאמינים אינם שווים ליהודים.

שאול, הרב היהודי לשעבר אוהב את האפסים הגויים ולימד אותם במשך תקופה ארוכה על הבשורה. שאול שומע על כך שתוקפים את המאמינים הגויים ושולח להם אגרת שנועדה לעודד אותם ולהזכיר להם שגם הם שותפים להבטחות המשיח, שיש להם תכלית ולהזכיר להם את היסודות ועקרונות של האמונה. הוא בעצם מזכיר להם מי הם באדון ודרך זה מעודד אותם. אנחנו רואים שמאוד חשוב לשאול לעודד אותם מכיוון שהוא עושה זאת בחצי מהאיגרת וזה הבסיס לקריאת האיגרת כולה, וגם את הקטע הנוכחי שאנחנו נקרא עכשיו.

בקטע שאנחנו מתרכזים בו היום נדבר על עידוד מתוך אהבה, עידוד זה לא בהכרח לגרום למישהו להרגיש טוב יותר עידוד בא לידי ביטוי בכתובים בצורה שנועדה להזכיר מה אנחנו מסוגלים לעשות, מה ההבטחות של אלוהים ומה אלוהים מכריז עלינו, כלומר מהי האמת של אלוהים ודרך זה להביא תקווה ועידוד. הרעיון של עידוד בא לידי ביטוי בכל מני מסגרות: משפחה, חברים, קהילה, צבא, בכל מקום שיש צורך באדם לעשות משהו שהוא מסוגל אבל מתקשה. שאול אוהב את האפסים ולכן עידוד זה בא לו כל כך טבעי ועם תשוקה כל כך עזה.

שימו לב בפסוקים 1-12 שאול מדבר במילים: שלנו, אנחנו, קיבלנו וכו.. שאול מדבר פה על היהודים ועל ההבטחות שניתנו ליהודים. בפסוק 13 שאול לוקח את כל הפסוקים האלה ומשתמש במילה “גם” καί ודרך זה מחבר את האפסים הגויים לכל מה שנאמר עד עכשיו כלומר הם שותפים באותה מידה להבטחות שניתנו ליהודים שהם בעצם מבורכים, נבחרים, קדושים, אהובים, בנים, פדויים, נסלחים, מקבלים חסד, חכמים, יורשים של נחלה, נבחרים, חתומים.

למה? כי ככה אלוהים רצה!
איך? דרך תכנית אלוהים הזאת-שאנחנו חלק ממנה.
מתי? לפני קיום הזמן.

אנחנו נתייחס לשלושת השאלות הללו וננסה להבין מה שאול ניסה להגיד פה לאפסים:

למה? כי אלוהים רוצה

אנחנו מבורכים-בו. בחר אותנו-בו. להיות-לפניו. הוא-יעד. בנים-שלו. על ידי ישוע המשיח. רצון-שלו. הוא-הודיע. ערך-בו. ב-משיח. בו-לנו נחלה. התכנית-שלו. מחשבות-שלו. הכבוד-שלו. אנחנו מקבלים פה את העידוד הראשון כל הדברים שהאלה לא תלויים בנו. כל הדברים האלה שקיבלנו כמאמינים זה בזכות ודרך אלוהים זה לא בכוח שלנו. אלוהים הוא זה שיוזם, עושה ופועל מתוך האופי שלו ולא כתלות בנו, זה מאוד מאוד מעודד הידיעה שאלוהים בחר בנו ושהוא משלים הכל בנו בתור בנים שלו אנחנו שייכים לו לא בגלל מה שעשינו אלא בגלל החסד שלו ששופע עלינו.

איך? יש לאלוהים תוכנית

אלוהים לא מגיב לבני אדם באימפולסיביות כפי שאנחנו מגיבים לעולם, אלוהים יודע הכול-אז הוא ערוך לכול, דוגמה לזה שהוא כמו שחקן שמוכן לכל ספורט ומגרש שישמו לו, הוא ינצח בכול! אלוהים פועל מתוך אהבה, הרי שמתוקף היותו אהבה דברים כן יהיו מתוכננים. קיומה של תכנית-רצון, היא הכרחית מתוקף אהבת אלוהים.
בקטע שלנו זה פעם ראשונה שהמילה ‘סוד’ מופיע באגרת, הוא ימשיך ויופיע עוד 4 פעמים. סוד זה מידע קיים שאינו גלוי לכולם, אז הסוד פה לפי פס׳ 10 הוא שאלוהים רוצה שהכול יתקבץ במשיח, כלומר כל הקיום תחת המשיח הסוד הזה נגלה ברגע שישוע הגיע לעולם. תלוי בו “את מה שבשמים ואת מה שבארץ” הפסוק הזה ישר מזכיר לנו את הבריאה והנביאה שניתנת לנו בבראשית ג׳ 15 עכשיו עלינו לזכור לאדם הראשון לא היה מוצא הוא היה הכול כי הרי ממנו הגיעו כל בני האדם זרע כלומר תוכנית הישועה היא לכולם לא רק ליהודים.

מתי? לפני בריאת העולם

אנחנו רואים בפס׳ 11 ששאול אומר שהמאמינים נבחרו מראש כלומר לפני קיום העולם אלוהים רצה אותנו ובחר בנו לפי תוכניתו בחסד אנחנו לא יכולים להבין לגמרי את תוכנית אלוהים ומה זה אומר אבל אנחנו יודעים שאלוהים בחר בנו ושאנחנו צריכים לבחור בו. עלינו לזכור שאלוהים הוא ריבון, הוא מגלה את התכנית שלו איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה יום יבוא והכול יהיה גלוי ונוכל להבין את התמונה המלאה אנחנו לא יודעים את הזמנים שבהם הכול יקרה אבל אנחנו יודעים משהו אחד שלכל דבר יש זמן ועת והזמן שאלוהים בוחר הוא הזמן המושלם.

הבשורה מגדירה מצב נוכחי של מי אתם ביחס לאלוהים ולא ביחס לאנשים או הנסיבות העולמיות. וזה מה שאנחנו צריכים לזכור, מי אנחנו ביחס לאלוהים ולא ביחס לאנשים והנסיבות השונות. אולי האויב אומר לכם שאתם לא מספיקים, שאתם לא יפים ומכניס לכם רעיונות לא נכונים לראש עלינו לזכור את מה שאלוהים מכריז עלינו ומה שניתן לנו בחסד שלו, המעמד שלנו בו וכל הברכות שקיבלנו בו. עלינו להשתמש בהבטחות האלו ולעודד אחרים בדיוק כמו ששאול עשה עם האפסים הוא הזכיר להם מי הם באמת ולא נתן להם לקבל את מה שאחרים אומרים עליהם או לתת למה שהם חושבים להשפיע על האמת של אלוהים.

Share this Post