בתחילת הקטע אנחנו רואים ששאול שומע משהו טוב על האפסים על האמונה שלהם באדון ישוע והאהבה בקרב האחים בקהילת אפסוס.זה משהו ששימח אותו מאוד ובעיקר זה משהו שמשמח את האדון. אפשר לראות כאן את התהליך שאול שומע על כך ובפס׳ 16 הוא מודה עליהם על אמונה ואהבתם זה דבר שגרם לו להודות לאלוהים ולבוא בתפילה. זהו דבר ששאול אומר גם על הפיליפים שהוא לא חדל להתפלל לאור האמונה והאהבה לקהילה. אנחנו רואים האהבה הזאת בין הקהילה זה משהו מאוד חשוב שניע את הקהילה לדברים טובים ולכבוד אלוהים ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״. בהמשך הפסוקים 17-20 אנחנו רואים את המשך התפילה של שאול עבור הקהילה הוא מתפלל שיתווספו להם עוד דברים והוא מדבר על 3 דברים שהקהילה צריכה:
- רוח של חכמה והתגלות — אנחנו מקבלים את הרוח הזאת מאלוהים ועלינו לבקש ולהתפלל לחכמה מאלוהים. לא חכמה שכלית אלא חכמה שהיא באה דרך הרוח, החכמה הזאת מגלה לנו דברים שניתן לדעת רק דרך אלוהים שפועל בנו.
- לדעת את אלוהים — יש הבדל בין להכיר לבין לדעת את אלוהים ובין להגיע לקהילה לבין באמת לשמוע ולדעת את אלוהים. אלוהים חפץ שנכיר אותו באמת באופן אישי ״שתיטבו לדעת אותו" כאשר העיניים הרוחניות שלנו נפתחות אנחנו לא יכולים לחיות כמו שחיינו עד אותו רגע. כי החשיבה שלנו משתנה ואנחנו מתחדשים בדעת.אנחנו רואים מה יש לעולם להציע ומה יש לאלוהים ומהי התקווה האמיתית והנצחית. אדם שהבין את נחלת אלוהים והבין את התקווה שיש, יכול לדעת מה אלוהים מכין.
- הדבר השלישי שהוא מתפלל עבורם זה שהעיניים הרוחניות שלהם יפתחו כדי להבין את הגבורה של אלוהים שנמצאת עליהם. ״מה נעלה גדולת חבורתו השופעת עלינו המאמינים״ גבורת אלוהים זה דבר חשוב. ישוע אמר לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים לפני שהם מקבלים את גבורת אלוהים לפעול ולהיות עדים (מעשי השליחים א׳) הדבר שאיחד בין התלמידים של ישוע על אף השוני שלהם זה רוח הקודש,הרוח הזאת נותנת למאמינים מטרה משותפת ולב אחד והגבורה של אלוהים פועלת אותה גבורה שפעלה בישוע בתקומה שלו בגוף שלו נמצאת בקרב הקהילה.
בפס׳ 21 שאול מזכיר את זה שהכל נמצא תחת הרגליים של אלוהים זה נותן מחזק לנו את הביטחון הכל דבר שבעולם הזה נמצא תחת השליטה והסמכות של אלוהים. צריך לזכור שעלינו לעשות הכל באהבה (1 קורניתים י״ג) אם אין בנו אהבה כלום לא שווה, זה לא שווה את השירות שלנו או כל דבר שנעשה אם אין בנו אהבה.כי אהבה זה קשר השלמות. למרות שלפעמים אנשים מעצבנים אותנו ושקשה לנו לאהוב אהבת אלוהים צריכה להנחות אותנו לפעול בעולם הזה.
עלינו בתור מאמינים לחיות וללכת באמונה. להתהלך באהבה בקרב האחים שלנו וכמובן מול האדון. הוא רוצה שנדע אותו, את נחלתו ואת התקווה שפועלת בגבורה של אלוהים. האדון היה וגם נמצא היום ועלינו לחיות כמו שהאדון רוצה.
בתחילת הקטע אנחנו רואים ששאול שומע משהו טוב על האפסים על האמונה שלהם באדון ישוע והאהבה בקרב האחים בקהילת אפסוס.זה משהו ששימח אותו מאוד ובעיקר זה משהו שמשמח את האדון. אפשר לראות כאן את התהליך שאול שומע על כך ובפס׳ 16 הוא מודה עליהם על אמונה ואהבתם זה דבר שגרם לו להודות לאלוהים ולבוא בתפילה. זהו דבר ששאול אומר גם על הפיליפים שהוא לא חדל להתפלל לאור האמונה והאהבה לקהילה. אנחנו רואים האהבה הזאת בין הקהילה זה משהו מאוד חשוב שניע את הקהילה לדברים טובים ולכבוד אלוהים ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״. בהמשך הפסוקים 17-20 אנחנו רואים את המשך התפילה של שאול עבור הקהילה הוא מתפלל שיתווספו להם עוד דברים והוא מדבר על 3 דברים שהקהילה צריכה:
- רוח של חכמה והתגלות — אנחנו מקבלים את הרוח הזאת מאלוהים ועלינו לבקש ולהתפלל לחכמה מאלוהים. לא חכמה שכלית אלא חכמה שהיא באה דרך הרוח, החכמה הזאת מגלה לנו דברים שניתן לדעת רק דרך אלוהים שפועל בנו.
- לדעת את אלוהים — יש הבדל בין להכיר לבין לדעת את אלוהים ובין להגיע לקהילה לבין באמת לשמוע ולדעת את אלוהים. אלוהים חפץ שנכיר אותו באמת באופן אישי ״שתיטבו לדעת אותו" כאשר העיניים הרוחניות שלנו נפתחות אנחנו לא יכולים לחיות כמו שחיינו עד אותו רגע. כי החשיבה שלנו משתנה ואנחנו מתחדשים בדעת.אנחנו רואים מה יש לעולם להציע ומה יש לאלוהים ומהי התקווה האמיתית והנצחית. אדם שהבין את נחלת אלוהים והבין את התקווה שיש, יכול לדעת מה אלוהים מכין.
- הדבר השלישי שהוא מתפלל עבורם זה שהעיניים הרוחניות שלהם יפתחו כדי להבין את הגבורה של אלוהים שנמצאת עליהם. ״מה נעלה גדולת חבורתו השופעת עלינו המאמינים״ גבורת אלוהים זה דבר חשוב. ישוע אמר לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים לפני שהם מקבלים את גבורת אלוהים לפעול ולהיות עדים (מעשי השליחים א׳) הדבר שאיחד בין התלמידים של ישוע על אף השוני שלהם זה רוח הקודש,הרוח הזאת נותנת למאמינים מטרה משותפת ולב אחד והגבורה של אלוהים פועלת אותה גבורה שפעלה בישוע בתקומה שלו בגוף שלו נמצאת בקרב הקהילה.
בפס׳ 21 שאול מזכיר את זה שהכל נמצא תחת הרגליים של אלוהים זה נותן מחזק לנו את הביטחון הכל דבר שבעולם הזה נמצא תחת השליטה והסמכות של אלוהים. צריך לזכור שעלינו לעשות הכל באהבה (1 קורניתים י״ג) אם אין בנו אהבה כלום לא שווה, זה לא שווה את השירות שלנו או כל דבר שנעשה אם אין בנו אהבה.כי אהבה זה קשר השלמות. למרות שלפעמים אנשים מעצבנים אותנו ושקשה לנו לאהוב אהבת אלוהים צריכה להנחות אותנו לפעול בעולם הזה.
עלינו בתור מאמינים לחיות וללכת באמונה. להתהלך באהבה בקרב האחים שלנו וכמובן מול האדון. הוא רוצה שנדע אותו, את נחלתו ואת התקווה שפועלת בגבורה של אלוהים. האדון היה וגם נמצא היום ועלינו לחיות כמו שהאדון רוצה.