מה זה מלכות? במלכות יש מלך, נתינים וחוקים. יש לנו מלך שהוא אלוהים ואנחנו הנתינים. במלכות של אלוהים יש ערכים וחוקים זוהי ממלכה של צדק, שמחה ושלום. החיים שלנו צריכים לשקף את הלכות השמיים. אנחנו מתפללים ושרים ״תבוא מלכותך״ אנחנו עוד לא שם אבל יש את המלכות של אלוהים כאן שהיא הקהילה והפועל שלו, איך אנחנו משקפים זאת לעולם? איך מראים את האור של אלוהים בעולם?
- מאמינים משפיעים – מאמינים שנמצאים בעמדות מפתח ומקדמים את הערכים והחוקים של המלכות.
- משפיעים שמגיעים לאמונה – אנשים שכבר יש להם קול בעולם והם באים לאמונה והם משתמשים במה שיש להם כדי להפיץ את האור.
כדי להשפיע עלינו לשאול את עצמנו, מהם מוקדי ההשפעה בעולם? השכלה וחינוך, פוליטיקה/ממשלה, תקשורת, אומנות, בידור, ספורט, אנשי עסקים, מערכת המשפט, דת. כמאמינים יש לנו קושי להיות שם בגלל סטיגמות ופחדים שמאמינים לא צריכים להיכנס למקומות האלו. המציאות היא שאין לנו ייצוג במקומות המשפיעים הללו וישנם כמה אתגרים: אנחנו קבוצה קטנה, פחות מ1 אחוז מהאוכלוסייה. אנחנו קבוצה שמורכבת מהרבה עולים שיש להם קושי עם השכלה והשתלבות בחברה. יש פוביה בחברה הישראלית בכל מה שקשור לנצרות ולישוע.
איך אפשר לשנות את המצב? איך אפשר להרחיב את המקומות שבהם אנחנו כמאמנים נשפיע? שמואל ב׳ ה׳ 6-10 , דברי הימים י"א 4-9 בעבר העיוורים והפיסחים היו עומדים על החומות והיו עושים מלחמה פסיכולוגית לאנשים שניסו לכבוש את מצודת ציון ואומרים שאי אפשר להיכנס לעיר. כאשר דוד כבש את ירושלים יואב בן צוריה היה הראשון שנכנס לתוך החומות דרך מעיין הגיחון. הוא עלה בתעלה וכבש את מצודת ציון בשביל דוד המלך. גם אנחנו היום צריכים לטפס בתעלות הקשות החשוכות והמחליקות האלה בחברה שלנו כדי להמליך את המלך שלנו ישוע.יואב לא זורק את כלי הנשק כשהוא עולה. עלינו לנהוג באותה צורה, עלינו להמשיך ולדבוק בכלי הנשק שאלוהים נתן לנו בשריון הצדק, בחרב הרוח ובערכים שלנו שהם הערכים של אלוהים.
יואב פתח את הדלת כדי שגם אחרים יכנסו וככה לכבוש את העיר. גם אנחנו נקראנו להיות פורצי דרך. אלוהים הבטיח בספר דברים שנהיה לראש ולא לזנב, אלוהים מצפה שנזרע ונלך בסבלנות ושגם נראה ברכות ויש חסד. כל מסגרת שבה אלוהים שם אותנו, אנחנו עושים שירות כל עוד נעשה את זה בלב ישר ועבור האדון. שירות זה לא רק בקהילה.
לסיכום:
לשים לב שאנחנו בעמדת המשפיע ולא המושפע.
לשים לב על הקשר האישי שלנו עם האדון ולפי זה להתנהל.
מה זה מלכות? במלכות יש מלך, נתינים וחוקים. יש לנו מלך שהוא אלוהים ואנחנו הנתינים. במלכות של אלוהים יש ערכים וחוקים זוהי ממלכה של צדק, שמחה ושלום. החיים שלנו צריכים לשקף את הלכות השמיים. אנחנו מתפללים ושרים ״תבוא מלכותך״ אנחנו עוד לא שם אבל יש את המלכות של אלוהים כאן שהיא הקהילה והפועל שלו, איך אנחנו משקפים זאת לעולם? איך מראים את האור של אלוהים בעולם?
- מאמינים משפיעים – מאמינים שנמצאים בעמדות מפתח ומקדמים את הערכים והחוקים של המלכות.
- משפיעים שמגיעים לאמונה – אנשים שכבר יש להם קול בעולם והם באים לאמונה והם משתמשים במה שיש להם כדי להפיץ את האור.
כדי להשפיע עלינו לשאול את עצמנו, מהם מוקדי ההשפעה בעולם? השכלה וחינוך, פוליטיקה/ממשלה, תקשורת, אומנות, בידור, ספורט, אנשי עסקים, מערכת המשפט, דת. כמאמינים יש לנו קושי להיות שם בגלל סטיגמות ופחדים שמאמינים לא צריכים להיכנס למקומות האלו. המציאות היא שאין לנו ייצוג במקומות המשפיעים הללו וישנם כמה אתגרים: אנחנו קבוצה קטנה, פחות מ1 אחוז מהאוכלוסייה. אנחנו קבוצה שמורכבת מהרבה עולים שיש להם קושי עם השכלה והשתלבות בחברה. יש פוביה בחברה הישראלית בכל מה שקשור לנצרות ולישוע.
איך אפשר לשנות את המצב? איך אפשר להרחיב את המקומות שבהם אנחנו כמאמנים נשפיע? שמואל ב׳ ה׳ 6-10 , דברי הימים י"א 4-9 בעבר העיוורים והפיסחים היו עומדים על החומות והיו עושים מלחמה פסיכולוגית לאנשים שניסו לכבוש את מצודת ציון ואומרים שאי אפשר להיכנס לעיר. כאשר דוד כבש את ירושלים יואב בן צוריה היה הראשון שנכנס לתוך החומות דרך מעיין הגיחון. הוא עלה בתעלה וכבש את מצודת ציון בשביל דוד המלך. גם אנחנו היום צריכים לטפס בתעלות הקשות החשוכות והמחליקות האלה בחברה שלנו כדי להמליך את המלך שלנו ישוע.יואב לא זורק את כלי הנשק כשהוא עולה. עלינו לנהוג באותה צורה, עלינו להמשיך ולדבוק בכלי הנשק שאלוהים נתן לנו בשריון הצדק, בחרב הרוח ובערכים שלנו שהם הערכים של אלוהים.
יואב פתח את הדלת כדי שגם אחרים יכנסו וככה לכבוש את העיר. גם אנחנו נקראנו להיות פורצי דרך. אלוהים הבטיח בספר דברים שנהיה לראש ולא לזנב, אלוהים מצפה שנזרע ונלך בסבלנות ושגם נראה ברכות ויש חסד. כל מסגרת שבה אלוהים שם אותנו, אנחנו עושים שירות כל עוד נעשה את זה בלב ישר ועבור האדון. שירות זה לא רק בקהילה.
לסיכום:
לשים לב שאנחנו בעמדת המשפיע ולא המושפע.
לשים לב על הקשר האישי שלנו עם האדון ולפי זה להתנהל.