אפסים ד׳ 17 – 24

Click here to read this blog post in English!
רוצה לקרוא את הפוסטים האחרונים בבלוג של נריה? תקראו כאן!

ניתן לחלק את איגרת אל האפסים לשניים:

  1. אפסים א–ג: מדבר על הבשורה, על המחיר והחסד של אלוהים.
  2. אפסים ד–ו: הביטוי לבשורה בחיים שלנו, הקהילה, האחדות, המתנות הרוחניות ושירות.

הקטע היום מדבר על הביטוי לבשורה בחיים הפרטיים של המאמין. בעיר אפסוס היה מקדש לאלה ארטמיס — אלת הציד. האנשים באפסוס שהגיעו לאמונה היו עובדי אלילים בעבר, הם חיו בסביבה שמהללת אלים אחרים. בפס׳ 17 שאול מגיע ומדבר בסמכות מטעם האדון ואומר ״אל תלכו עוד כגויים ההולכים….״ שאול מדבר אל המאמינים באפסוס, הגויים הנושעים ומבקש מהם שלא ללכת אחרי הגויים הלא מאמינים. הוא מתחיל בשלילה ומבקש שלא ילכו אחרי ההבל. הבל זה דבר סתמי שנעלם מהר אלו הדברים שהעולם מנסה לקדם לנו.

ברומאים א׳ 18–23 אנחנו רואים שמדובר על אנשים שמבקשים להחליף את אלוהים במה שהם בוחרים, בתורות מחוכמות אלו הדברים ששאול מדבר עליהם ״הבלי שכלם״ אך להבל יש סוף.

בפס׳ 18–19 שאול קורא לאנשים כאלה “חשוכי דעת” ביוונית חשוכי דעת, אלו דברים נסתרים שלא מבינים. וככה שאול מכנה אותם. הם מרוחקים, זרים לאלוהים בגלל העקשנות על ליבם.

ברומאים א׳ 24–32 אנחנו מבינים שהסיבה שאנשים כאלה הולכים אחרי תורות אחרות היא מרד באלוהים. אלוהים מסר אותם לטומאה נתן להם להיות איך שהם ירצו אותם אנשים חשוכי דעת התנוונו, הם איבדו רגישות, החושים התקהו, איבדו תחושה.

אנחנו רואים לפי רומאים ז׳ 17–35 שזה מאבק לא פשוט. הרצון לפעול על פי הרוח לבין התאווה והרצונות של הבשר זה מאבק קשה שמתנהל יום, יום. שאול לא אומר לעזוב את אותם אנשים אלא הוא אומר שלא להידמות להתנהגות שלהם להיות שונים ולהאיר את אורו, אנחנו נמצאים בסביבה של העולם ואנחנו לא אמורים להתרחק מכולם אלא להיות שונים ונבדלים בהתנהגות שלנו.

בפס׳ 20 כתוב ״לא בדרך זאת למדתם את המשיח״. אנחנו רואים שיש הבדל בין הידע התיאורטי לבין ידיעה אמיתית והיכרות עם האדון. הוא אומר לאפסים שהם שמעו ולמדו אותו, הם יודעים את האמת כפי שהיא בישוע, יש אמת אחת והיא קיימת באדון.

בפס׳ 22–24 כל העבודה הזו של להתפשט, להתלבש ולהתחדש זה עניין של בחירה וזה נובע מתוך אהבה. זה בגלל שבוחרים להתקדש, להשתנות אנחנו לא צריכים להסתכל על הפסוקים האלה כתעשה או אל תעשה עלינו לעשות זאת מתוך רצון ואהבה לקיים את דבר אלוהים.
לפי רומאים ו 6–13, אלוהים הוא שעושה את הצעד הראשון. אנחנו היינו מתים. הוא שהקים אותנו בחסד ובכוח שלו. הפכנו מאדם ישן לאדם חדש. לאותו אדם חדש עדיין יש את המאבק עם האדם הישן ולכן עלינו להתחדש.

מהי התחדשות?

  • זה מתחיל מהשכל ומהראש. משם זה נובע לשאר ויוצא החוצה.
  • אנחנו לא לבד, יש בנו את רוח הקודש והיא מחדשת ועוזרת לנו.
  • להעסיק את עצמנו בדברים שמכבדים את אלוהים, לא להיכנס למצב של שעמום אם אני עסוק כל הזמן בדברים שאסור לעשות ואני פשוט יושב ולא עושה כלום בא השעמום וכשמשעמם יש נטייה לחטוא יותר. עלינו למלא את הזמן שלנו בדברים שמפארים את אלוהים, צריך למלא את החלל הזה של כל הדברים שהוצאנו מהחיים בדברים טובים שמהללים ונותנים כבוד לאדון.

ישוע עשה אותנו אדם חדש וזה מתבטא בכמה דברים:

  • לא ללכת אחרי הגויים אחרי ההבל.
  • להכיר את האדון באמת.
  • להתחדש, לבחור ולהמשיך להשתנות בצלמו.
Click here to read this blog post in English!
רוצה לקרוא את הפוסטים האחרונים בבלוג של נריה? תקראו כאן!

ניתן לחלק את איגרת אל האפסים לשניים:

  1. אפסים א–ג: מדבר על הבשורה, על המחיר והחסד של אלוהים.
  2. אפסים ד–ו: הביטוי לבשורה בחיים שלנו, הקהילה, האחדות, המתנות הרוחניות ושירות.

הקטע היום מדבר על הביטוי לבשורה בחיים הפרטיים של המאמין. בעיר אפסוס היה מקדש לאלה ארטמיס — אלת הציד. האנשים באפסוס שהגיעו לאמונה היו עובדי אלילים בעבר, הם חיו בסביבה שמהללת אלים אחרים. בפס׳ 17 שאול מגיע ומדבר בסמכות מטעם האדון ואומר ״אל תלכו עוד כגויים ההולכים….״ שאול מדבר אל המאמינים באפסוס, הגויים הנושעים ומבקש מהם שלא ללכת אחרי הגויים הלא מאמינים. הוא מתחיל בשלילה ומבקש שלא ילכו אחרי ההבל. הבל זה דבר סתמי שנעלם מהר אלו הדברים שהעולם מנסה לקדם לנו.

ברומאים א׳ 18–23 אנחנו רואים שמדובר על אנשים שמבקשים להחליף את אלוהים במה שהם בוחרים, בתורות מחוכמות אלו הדברים ששאול מדבר עליהם ״הבלי שכלם״ אך להבל יש סוף.

בפס׳ 18–19 שאול קורא לאנשים כאלה “חשוכי דעת” ביוונית חשוכי דעת, אלו דברים נסתרים שלא מבינים. וככה שאול מכנה אותם. הם מרוחקים, זרים לאלוהים בגלל העקשנות על ליבם.

ברומאים א׳ 24–32 אנחנו מבינים שהסיבה שאנשים כאלה הולכים אחרי תורות אחרות היא מרד באלוהים. אלוהים מסר אותם לטומאה נתן להם להיות איך שהם ירצו אותם אנשים חשוכי דעת התנוונו, הם איבדו רגישות, החושים התקהו, איבדו תחושה.

אנחנו רואים לפי רומאים ז׳ 17–35 שזה מאבק לא פשוט. הרצון לפעול על פי הרוח לבין התאווה והרצונות של הבשר זה מאבק קשה שמתנהל יום, יום. שאול לא אומר לעזוב את אותם אנשים אלא הוא אומר שלא להידמות להתנהגות שלהם להיות שונים ולהאיר את אורו, אנחנו נמצאים בסביבה של העולם ואנחנו לא אמורים להתרחק מכולם אלא להיות שונים ונבדלים בהתנהגות שלנו.

בפס׳ 20 כתוב ״לא בדרך זאת למדתם את המשיח״. אנחנו רואים שיש הבדל בין הידע התיאורטי לבין ידיעה אמיתית והיכרות עם האדון. הוא אומר לאפסים שהם שמעו ולמדו אותו, הם יודעים את האמת כפי שהיא בישוע, יש אמת אחת והיא קיימת באדון.

בפס׳ 22–24 כל העבודה הזו של להתפשט, להתלבש ולהתחדש זה עניין של בחירה וזה נובע מתוך אהבה. זה בגלל שבוחרים להתקדש, להשתנות אנחנו לא צריכים להסתכל על הפסוקים האלה כתעשה או אל תעשה עלינו לעשות זאת מתוך רצון ואהבה לקיים את דבר אלוהים.
לפי רומאים ו 6–13, אלוהים הוא שעושה את הצעד הראשון. אנחנו היינו מתים. הוא שהקים אותנו בחסד ובכוח שלו. הפכנו מאדם ישן לאדם חדש. לאותו אדם חדש עדיין יש את המאבק עם האדם הישן ולכן עלינו להתחדש.

מהי התחדשות?

  • זה מתחיל מהשכל ומהראש. משם זה נובע לשאר ויוצא החוצה.
  • אנחנו לא לבד, יש בנו את רוח הקודש והיא מחדשת ועוזרת לנו.
  • להעסיק את עצמנו בדברים שמכבדים את אלוהים, לא להיכנס למצב של שעמום אם אני עסוק כל הזמן בדברים שאסור לעשות ואני פשוט יושב ולא עושה כלום בא השעמום וכשמשעמם יש נטייה לחטוא יותר. עלינו למלא את הזמן שלנו בדברים שמפארים את אלוהים, צריך למלא את החלל הזה של כל הדברים שהוצאנו מהחיים בדברים טובים שמהללים ונותנים כבוד לאדון.

ישוע עשה אותנו אדם חדש וזה מתבטא בכמה דברים:

  • לא ללכת אחרי הגויים אחרי ההבל.
  • להכיר את האדון באמת.
  • להתחדש, לבחור ולהמשיך להשתנות בצלמו.

Share this Post