אל יבוז לך איש בשל צעירותך
הראשונה אל טימותאוס ד’:12-16
בפסוקים האלו שאול ממשיך בפנייתו הישירה אל טימותאוס, מעודד אותו ומעניק לו כלים למימוש שירותו בצורה טובה. בפסוק 12 שאול אומר לטימותאוס שלאף אחד אין את הזכות לזלזל בו בגלל גילו היחסית צעיר (משוער שטימותאוס היה בשנות השלושים לחייו) ובמקביל קורא לו להוות דוגמא לקהילה באורח חייו:בהתנהגות,בדיבור,באהבה,באמונה ובטהרה. המציאות שבה מבוגרים בקהילה עלולים לבוז לצעירים אינה מופרכת ולפעמים אף מובנת מכיוון שלצעירים יש צורות התנהגות מסוימות שלא מתאימות למנהיג בקהילה, למשל:נטייה למרוד בסמכויות, אנוכיות,רגישות ללחץ חברתי, חוסר ניסיון וכו’. שאול שמודע למציאות הזו בעצם מעניק בדבריו ביטחון לבנו הרוחני שלראשונה משרת את קהילת האלוהים לבדו, ללא הליווי שלו.
עם זאת, נראה שהכתוב בפסוק 12 סותר את מה שכתוב בפרק ג’ בפסוק 6, שם כותב שאול שעל מנהיג בקהילה לא להיות צעיר באמונה בגלל הסכנה שיתמלא בגאווה וייפול בחטא. אם נעמיק בפסוקים נבחין שבעצם לא קיימת סתירה: בפרק ג’ שאול מזהיר מפני מנהיג שאמונתו אינו בוגרת בעוד שבפרק ד’ שאול מייחס את המילה “צעירותך” לגילו של טימותאוס. גילו של אדם לאו דווקא מצביע על בגרותו הרוחנית, ולכן על אף שטימותאוס היה צעיר בגילו הוא היה בוגר באמונתו. חשוב שגם אנחנו כמאמינים נדע להבחין בין אדם בוגר או צעיר באמונתו על פי פריו ולא רק על פי גילו.
בפסוק 13 שאול מדגיש שוב את החשיבות שבלימוד דבר האלוהים ומבקש מטימותאוס לשקוד על קריאת כתבי הקודש בציבור, על הטפה והוראה. באותה התקופה כתבי הקודש לא היו מודפסים וזמינים עבור כל אחד ומכאן החשיבות של קריאתם בציבור. בספר נחמיה בפרק ח’ אנחנו עדים לכוחה של קריאת דבר אלוהים בציבור: עזרא הכהן מקריא ומפרש מתוך חמשת חומשי תורה עבור העם ששב ליהודה, והעם מגיב בבכי ובחזרה בתשובה.
בפסוק 14 שאול מתאר אירוע משמעותי בחייו של טימותאוס בו הוא זכה לנבואה מזקני קהילתו בנוגע למתנתו הרוחנית ומבקש ממנו שלא להזניח אותה. שאול ממשיך את דבריו ומפציר בו לשוב ולהתמקד בקריאה שלו ולהתמיד בדברים שאמר לו וזה למען שהתקדמותו תהיה גלויה לכל ולעדות עבור הקהילה. הוא מוסיף ומבקש מטימותאוס להשגיח על עצמו ולהתמקד בהוראה, כלומר בהקניית כלים לקהילה בצורה כזו שיוכלו ליישם את מה שלימד אותם בכוחות עצמם. במשפטו האחרון בקטע הזה שאול משתמש בפעם השנייה במילה “התמד”, כשהפעם הוא מתייחס לנושא ההוראה והוא אומר לטימותאוס שבהתמדה בהוראה הוא יושיע את עצמו ואת השומעים לו. המשפט הזה מראה את הכוח שיש להבנה ויישום של דבר האלוהים ועד כמה תפקידו של המנהיג הוא משמעותי עבור הקהילה כמופת וכאחד שמתווה את הדרך.
*****
Don’t let anyone look down on you because you are young
1 Timothy 4:12–16
In these verses, Paul speaks directly to Timothy, encouraging him and giving him the guidelines for leadership within the congregation. In verse 12, Paul tells Timothy not to let anyone look down on him because of his young age (It is believed that Timothy was about 30 years old). Paul tells Timothy instead to be an example for the congregation in his behavior, speech, love, faith and purity. Lack of experience, peer-pressure and selfishness are among the things that often disqualify younger people from being leaders, but Paul assures Timothy that he excels as a leader and simply needs to take leadership in order to set an example for the congregation.
In 1 Timothy 3:6, Paul explains that a new believer should not operate in a leadership role within the congregation, but a spiritually mature young believer can be just as qualified as any to lead the congregation. The age of a person doesn’t reflect his spiritual maturity: although Timothy is young in age he is mature in faith. We should never put someone in a leadership role just for being older, and we should never bar someone from taking a leadership role just because they are younger.
In verse 13, Paul emphasizes the importance of studying the Word of God: he asks Timothy to continue teaching the Word of God in public. At that time, a written copy of the Scriptures wasn’t available to all, so it was really important to read Scripture in public. In Nehemiah 8, Ezra the priest reads and interprets the Torah to the people of Judah, and the people repent. Reading Scripture was a public and communal activity both in Ezra’s day and in the days of Paul and Timothy. Reading Scripture was also (and still is) an effective means of calling people to repentance.
In verse 14, Paul describes a significant moment in Timothy’s life—a time when Timothy received a prophecy from the elders in his congregation concerning his spiritual gift. Paul calls him to use this gift in the application of the things in which he was instructed. In verse 16, as in verse 13, Paul encourages Timothy to continue doing what he’s already doing. This time Paul focuses on how Timothy should continue not only teaching the Word of God in public, but also implementing the Word of God in his life as he has been doing. Teaching and applying the Word of God are crucial qualities of a believer who will lead the way for others.