This passage begins with a command to persevere in prayer. Perseverance means, daily, continually, as a habit, without compromise. We pray expecting to hear from God.
So how do we begin to pray? We simply, pray. You can listen all you want to messages on prayer, but the only way to persevere in prayer is to pray.
What will help us to come before God to pray is to focus on Him first rather than us, on Yeshua, and on who God is. When we focus on His great love for us, praying comes fairly naturally.
A practical approach to fostering a lifestyle of prayer is to have a set prayer time each day. That doesn’t mean that I limit my praying each day to that time, but that I use that time as an opportunity to train myself to pray, even when it’s not easy. Another thing that helps is to have a list of important things to bring before God in prayer.
Paul tells us in verse 2 that when we pray, we are to be “keeping alert in it with an attitude of thanksgiving”. Thanksgiving comes easily in prayer since, as neurologists have found, prayer releases a hormone that helps us to think positive.
In verses 3–4, Paul encourages prayer that will open up opportunities for him to share about Yeshua. Paul isn’t randomly inserting his own prayer request in the midst of instructions to persevere in prayer. Our prayers can actually empower both us and others to boldly share Yeshua. Sharing Yeshua is an important part of our faith and prayer helps us in this.
From verses 5–6, it is clear that we are to respond to those around us in a way that befits a disciple of Yeshua. In verses 7–9, we read of Paul sending Tychicus & Onesimus to the believers to encourage & update them on Paul’s imprisonment. In verses 10–11, another group is mentioned: Aristarchus, Mark, and Justus, fellow Jews imprisoned with Paul. Yet another group is mentioned in verses 12–14, a group of gentiles including Luke from whom Paul sends greetings. In verses 15–18, Paul requests to tell Archippus, “Take heed to the ministry which you have received in the Lord, that you may fulfill it.” We have a purpose in God’s Kingdom, but sometimes we need to be reminded to stay true to what He has called us to.
All in all, these verses encourage us: persevere in prayer, to take advantage of the opportunities to share Yeshua, and to fulfill the calling that we have from the Lord.
הקטע מתחיל עם ציווי להתמיד בתפילה. התמדה זה משהו שעושים אותו יום יום, הרגל, דבר קבוע ויציב בחיים. אנחנו באים בתפילה עם רצון להכיר את אלוהים ולשמוע אותו.
אז איך להתחיל בתפילה? פשוט להתחיל להתפלל. אפשר לקרוא ספרים על תפילה, לשמוע מסרים, אבל צריך פשוט להתפלל.
מה שיעזור לנו לבוא ולהתפלל לאלוהים זה להתמקד באלוהים עצמו, בישוע, ובמי שהוא. אם אנחנו מבינים את גודל האהבה שלו כלפינו, אז הרצון לדעת ולהכיר מי הוא בחיינו גובר וגורם לנו לבוא אליו בתפילה.
דרך פרקטית לפתח הרגל קריאה זה לקבוע זמן שבו אני מזכיר לעצמי להתפלל לדוגמא: תזכורת בפלאפון.עלינו להכריח את עצמנו להתפלל גם כשאנחנו לא בהכרך רוצים. זה מה שעוזר לפתח הרגל כאשר עושים משהו כל יום. עוד דרך זה לעשות רשימת נושאי תפילה בעצם לקבוע רשימה ובקשות תפילה זה יעזור להתמקד כאשר אנחנו רוצים להתפלל.
שאול אומר בפס׳ 2 ”שקדו בה בהודיה“. נירולוגים גילו שתפילה משחררת אנדורפינים שגורמים לתחושה טובה תפילה זה כלי חזק אם אנחנו מתמידים בה. דרך תפילה אנחנו גם מכירים בטוב של אלוהים צריך לעשות את זה יום יום כל הזמן.
בפס׳ 3-4 שאול מבקש תפילה שיפתח לו הדלת לבשר לעוד אנשים. שאול לא סתם מקשר בין הבקשה שלו לתפילה לבין הבקשה שלו לאנשים שיתפללו לזה שיפתח הדלת לבשר את הבשורה. כאשר אנחנו מתפללים יש לנו יותר ביטחון ואומץ לבשר את הבשורה יש כוח בדיבור. המרכז בבשורה הוא ישוע ולא שום דבר אחר ועלינו להכריז את זה בבטחון.
בפס׳ 5-6 אנחנו מבינים שעלינו לנצל כל הזדמנות להראות שאנחנו תלמידים של ישוע בדיבור שלנו ובמעשים. בפס׳ 7-9 אנחנו רואים ששאול שולח קבוצה אחת טיכיקוס ואוניסמוס שתפקידם לעודד ולספר על מצב שאול וחברו במאסר. בפס׳ 10-11 ישנה קבוצה נוספת-אריסטרכוס, מרקוס, יוסטוס. הם היהודים היחידים שבובים רק עם שאול. בפס׳ 12-14 ישנה עוד קבוצת אנשים שמוסירם דרישת שלום הפעם הם גויים וביניהם לוקס. בפס׳ 15-18 שאול מבקש להגיד לארכיפוס ”שים לבך למלא את השרות שקבלת למען האדון“. עלינו למלא את השירות שקיבלנו. האדון יחכה עד שניהיה מוכנים ללכת איתו ביחד את המסלול. אנחנו צריכים להיות באינטימיות עם האדון בשיתוף פעולה יחד איתו.
אנחנו מבינים מהקטע שלושה דברים: להתמיד בתפילה. לנצל הזדמנויות לבישור. למלא את השירות שקיבלנו למען האדון.