מבוא לאיגרת אל האפסים

Would you like to read an English translation of this blog? Click here!
רוצה לקרוא את הפוסטים האחרונים בבלוג של נריה? תקראו כאן!

איגרת אל האפסים ממבט על

היום אנחנו מתחילים את הקריאת האיגרת שלנו לשנה הקרובה – איגרת שאול אל האפסים. לפני שנצלול עמוק לתוך האיגרת ונבקש מהאדון להנחות אותנו ברלוונטיות של מכתב זה לחיינו, אנחנו רוצים לקיים סקירה ממבט כללי על האיגרת. באופן כללי, בבלוג זה ארצה לתת לכם מספר טיפים לקריאה מעמיקה של איגרת.

הכנות לקריאת האיגרת

שלב ראשון — מבט על
הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות כדי ללמוד איגרת באופן מעמיק יותר הוא לקרוא את האיגרת מראשיתה ועד אחריתה. פעמים רבות אנחנו קוראים חלקים, מקבץ קטן של פסוקים ומנסים להתעמק בכמה פסוקים פעם אחר פעם. התוצאה של קריאה כזו היא שאנחנו מפספסים את התמונה הגדולה והמסר העיקרי והכללי של כותב האיגרת. את שלב הקריאה הייתי ממליץ לקיים שלוש פעמים ובכל פעם במטרה אחרת. הקריאה הראשונה נועדה לענות על השאלה “מה פה קורה פה?” באופן כללי. הקריאה השנייה נועדה לדלות את הנושאים המרכזיים שעולים באיגרת. הקריאה השלישית היא קריאה שבה אנחנו מרפרפים דרך האיגרת ומחפשים מילות מפתח שחוזרות על עצמן לאורך האיגרת ומסייעות בבניית מסר או נושא מרכזי של האיגרת. כל שלושת הקריאות אינן אמורות להיות קריאות מעמיקות, אלא קריאות יותר כלליות וקלילות לשם הבנה כללית.

שלב שני – חקר המען (כותב האיגרת)
השלב השני שנרצה לקיים (שוב, לפני שהתחלנו בקריאה מעמיקה באמת) היא לחקור אודות כותב האיגרת. מי הוא כותב האיגרת, מה הרקע של אותו הכותב, האם יש כתבים אחרים המיוחסים לו, מה תפקידו בקהילה וכו’. חקר זה יכול לעזור לנו להבין את נקודת המבט של כותב האיגרת ובכך לעזור לנו להבין את המסר של האיגרת באופן יותר ברור וממוקד.

שלב שלישי – חקר הנמענים (מקבלי האיגרת)
השלב השלישי והאחרון בקריאה הכללית שמכינה ומסייעת לקריאת מעמיקה הוא לקיים מחקר אודות הנמענים (מקבלי האיגרת). מי הם הנמענים, האם הם מאמינים, האם הם יהודים או גויים, מה המצב שלהם, איפה הם נמצאים בעולם, מה הרקע שלהם, מה היחסים שלהם עם כותב האיגרת וכו’. בחקר זה נוכל לפנות לאיגרת עצמה כדי לדלות תשובות לחלק מהשאלות. נוכל ומומלץ גם לגשת למראי מקום נוספים בכתובים שמתייחסים לנמענים אלו ולבחון מה נאמר עליהם שם. כמו כן, מומלץ לחקור גם מה היסטוריונים אומרים לגבי אותם הנמענים ומקום מושבם. כל אלו יעזרו לנו לבנות תמונה ברורה יותר למי הם הנמענים, תמונה שתעזור לנו להבין את מסר האיגרת באופן יותר נכון.

סקירה הכללית לאיגרת אל האפסים

שלב ראשון — האיגרת ממבט על
נהוג לחלק את איגרת אל האפסים לשני חלקים: הראשון, החלק היותר תאורטי המתאר את תוכנית אלוהים (פרק א’-ג’). השני, החלק היותר פרקטי-מעשי המתאר כיצד חסד אלוהים והישועה אמורה להשפיע עלינו בחיינו (פרק ד’-ו’). איגרת אל האפסים היא איגרת מיוחדת מאוד שעורכת סקירה מעמיקה על יסודות הבשורה ויכולה להתאים לכל קהילה באשר היא, שכן אינה פונה לנסיבות ספציפיות יותר מידי. הנושאים המרכזיים באיגרת הם רצון אלוהים, לימוד מעמיק אודות יסודות האמונה, המעבר ממלכות החושך למלכות האור, מלחמה רוחנית ומערכות יחסים עם אנשים.

המילים שחוזרות על עצמן מספר רב של פעמים באיגרת הן: חסד (12) / סוד (7) / רצון אלוהים (9). שאול השליח חושף בפנינו את סוד האלוהים ואת התוכנית שלו לגאול ולהושיע את בני האדם אליו, גויים כיהודים. הוא עוסק רבות, כברוב האיגרות שלו, בחסד האלוהים וכיצד הישועה שלנו ניתנה לנו כמתנה ולא כי מגיע לנו.

שלב שני — חקר המען (כותב האיגרת)
כותב האיגרת הוא שאול השליח. אנחנו פוגשים אותו לראשונה בספר מעשי השליחים פרק ז’ בסקילתו של סטפנוס אחד השמשים של הקהילה הראשונה. שאול מגיע מרקע של יהדות פרושית (חרדי), הוא שמר את כל המצוות והיא מלומד לרגליו של רב גדול באותה התקופה. מתוך קנאה לדת היהודית הוא רדף אחרי היהודים המשיחיים של אותה התקופה. בפרק ט’ של ספר מעשי השליחים אנחנו רואים את תהליך השינוי שלו. הוא נושע לאחר שישוע פוגש אותו בדרך לדמשק. בפרק יג’ של מעשי השליחים הוא מתחיל את השירות שלו בתור “שליח” ונשלח כדי לבשר את הבשורה בקרב הגויים.

אנחנו ממשיכים לראות את המסר של שאול וללמוד עליו בקריאת האיגרות השונות שהוא כתב. המסר המרכזי של שאול בחייו היא המשיח והוא צלוב. שאול דיבר וכתב רבות אודות הבשורה ובהכרזת המשיח ששיחרר אותנו מיד התורה והעביר אותנו ליד החסד, שיחרר אותנו מעול המצוות, שיחרר אותנו מניסיונות בלתי פסוקים של מעשי ידינו, שיחרר אותנו לאהבה ולחיים ברוח. במרבית האיגרות שלו הוא קורא למאמינים לשים ליבם לאמת של הבשורה הפשוטה ולהמנע משיחות סכלות וויכוחים מיותרים. שאול כשליח ומנהיג רוחני (“שותל” של קהילות רבות) מזהיר את הקהילות ומכווין אותם. חלק מהקהילות מקבלות את הסמכות שלו או איגרת ממנו גם אם הוא לא הגיע לקהילה הזו בכלל.

שלב שלישי — חקר הנמענים (מקבלי האיגרת)
הנמענים של האיגרת הם המאמינים שנמצאו בעיר אפסוס. יש לציין כי חלק מהעתקים של איגרת זו מציינים את הביטוי “לקדושים אשר באפסוס” וכתבים אחרים אינם מציינים זאת. על פי קריאה כללית באיגרת אנחנו יכולים לראות ששאול כותב לקהילה שמורכבת מיהודים ומגויים כאחד. ניכר כי הקהילה הזו הייתה קהילה ידוע באמונה שלהם והאהבה שלהם לקדושים ולכן שאול מציין זאת בפרק א’. על המאמינים שבאפסוס ובניית הקהילה אנחנו למדים מספר מעשי השליחים פרקים יח’ והלאה ויכולים לראות מה התרחש בשנים שלאחר קבלת האיגרת הזו בקהילה מאיגרות שאול לטימותאוס וספר התגלות פרק ב’.

בספר מעשי השליחים אנחנו נחשפים ליחסים קרובים מאוד שהיו לשאול עם המאמינים בקהילת אפסוס. שאול מכיר אותם לעומק והוא זה שישב בקירבם במשך שנתיים ולימד אותם. אנחנו יכולים ללמוד על הקהילה הזו שלמרות שהייתה ידועה באמונה שלה, קבלת הבשורה ובאהבה שלהם היה עליהם עוד להתקדם בכל הנוגע לידיעת האדון ישוע וחיים לאור התגלות עמוקה שלו. קריאה זו היא קריאה שרלוונטית לכל מאמין ומאמין באשר הוא ולכן איגרת זו נחשבת לאיגרת כללית שככול הנראה נקראה בידי מספר רב של קהילות ולא רק בקהילה אפסוס.

לסיכום…

הבלוג הזה נוגע בטכניקות שונות לקריאה מעמיקה של איגרת והכתובים ככלל ובמקביל הוקדש לסקירה כללית של האיגרת על פי הטכניקה שפירטתי. אני רוצה לעודד כל אחד ואחת מכם לקחת את הזמן ולקרוא את איגרת אל האפסים מהתחלה עד הסוף ולחשוב על כל השאלות השונות שהעלתי בפוסט זה. בנוסף, אני מאתגר אתכם לקורא את פרקים א’-ג’ של האיגרת ולהפנים את עומק תוכנית האלוהים וחסדו. אם אתם מאמינים זמן רב או זמן קצר אני מאתגר אתכם כמו ששאול מאתגר את האפסים, התקדמו בידיעת האדון ישוע והתהלכו לאור ידיעה זו בחיי היום יום שלכם. הוא יעד כל כך הרבה דברים טובים בעבורנו, מי יתן ונירש אותם בזה אחר זה.

באהבה,
דויד סגין

Would you like to read an English translation of this blog? Click here!
רוצה לקרוא את הפוסטים האחרונים בבלוג של נריה? תקראו כאן!

איגרת אל האפסים ממבט על

היום אנחנו מתחילים את הקריאת האיגרת שלנו לשנה הקרובה – איגרת שאול אל האפסים. לפני שנצלול עמוק לתוך האיגרת ונבקש מהאדון להנחות אותנו ברלוונטיות של מכתב זה לחיינו, אנחנו רוצים לקיים סקירה ממבט כללי על האיגרת. באופן כללי, בבלוג זה ארצה לתת לכם מספר טיפים לקריאה מעמיקה של איגרת.

הכנות לקריאת האיגרת

שלב ראשון — מבט על
הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות כדי ללמוד איגרת באופן מעמיק יותר הוא לקרוא את האיגרת מראשיתה ועד אחריתה. פעמים רבות אנחנו קוראים חלקים, מקבץ קטן של פסוקים ומנסים להתעמק בכמה פסוקים פעם אחר פעם. התוצאה של קריאה כזו היא שאנחנו מפספסים את התמונה הגדולה והמסר העיקרי והכללי של כותב האיגרת. את שלב הקריאה הייתי ממליץ לקיים שלוש פעמים ובכל פעם במטרה אחרת. הקריאה הראשונה נועדה לענות על השאלה “מה פה קורה פה?” באופן כללי. הקריאה השנייה נועדה לדלות את הנושאים המרכזיים שעולים באיגרת. הקריאה השלישית היא קריאה שבה אנחנו מרפרפים דרך האיגרת ומחפשים מילות מפתח שחוזרות על עצמן לאורך האיגרת ומסייעות בבניית מסר או נושא מרכזי של האיגרת. כל שלושת הקריאות אינן אמורות להיות קריאות מעמיקות, אלא קריאות יותר כלליות וקלילות לשם הבנה כללית.

שלב שני – חקר המען (כותב האיגרת)
השלב השני שנרצה לקיים (שוב, לפני שהתחלנו בקריאה מעמיקה באמת) היא לחקור אודות כותב האיגרת. מי הוא כותב האיגרת, מה הרקע של אותו הכותב, האם יש כתבים אחרים המיוחסים לו, מה תפקידו בקהילה וכו’. חקר זה יכול לעזור לנו להבין את נקודת המבט של כותב האיגרת ובכך לעזור לנו להבין את המסר של האיגרת באופן יותר ברור וממוקד.

שלב שלישי – חקר הנמענים (מקבלי האיגרת)
השלב השלישי והאחרון בקריאה הכללית שמכינה ומסייעת לקריאת מעמיקה הוא לקיים מחקר אודות הנמענים (מקבלי האיגרת). מי הם הנמענים, האם הם מאמינים, האם הם יהודים או גויים, מה המצב שלהם, איפה הם נמצאים בעולם, מה הרקע שלהם, מה היחסים שלהם עם כותב האיגרת וכו’. בחקר זה נוכל לפנות לאיגרת עצמה כדי לדלות תשובות לחלק מהשאלות. נוכל ומומלץ גם לגשת למראי מקום נוספים בכתובים שמתייחסים לנמענים אלו ולבחון מה נאמר עליהם שם. כמו כן, מומלץ לחקור גם מה היסטוריונים אומרים לגבי אותם הנמענים ומקום מושבם. כל אלו יעזרו לנו לבנות תמונה ברורה יותר למי הם הנמענים, תמונה שתעזור לנו להבין את מסר האיגרת באופן יותר נכון.

סקירה הכללית לאיגרת אל האפסים

שלב ראשון — האיגרת ממבט על
נהוג לחלק את איגרת אל האפסים לשני חלקים: הראשון, החלק היותר תאורטי המתאר את תוכנית אלוהים (פרק א’-ג’). השני, החלק היותר פרקטי-מעשי המתאר כיצד חסד אלוהים והישועה אמורה להשפיע עלינו בחיינו (פרק ד’-ו’). איגרת אל האפסים היא איגרת מיוחדת מאוד שעורכת סקירה מעמיקה על יסודות הבשורה ויכולה להתאים לכל קהילה באשר היא, שכן אינה פונה לנסיבות ספציפיות יותר מידי. הנושאים המרכזיים באיגרת הם רצון אלוהים, לימוד מעמיק אודות יסודות האמונה, המעבר ממלכות החושך למלכות האור, מלחמה רוחנית ומערכות יחסים עם אנשים.

המילים שחוזרות על עצמן מספר רב של פעמים באיגרת הן: חסד (12) / סוד (7) / רצון אלוהים (9). שאול השליח חושף בפנינו את סוד האלוהים ואת התוכנית שלו לגאול ולהושיע את בני האדם אליו, גויים כיהודים. הוא עוסק רבות, כברוב האיגרות שלו, בחסד האלוהים וכיצד הישועה שלנו ניתנה לנו כמתנה ולא כי מגיע לנו.

שלב שני — חקר המען (כותב האיגרת)
כותב האיגרת הוא שאול השליח. אנחנו פוגשים אותו לראשונה בספר מעשי השליחים פרק ז’ בסקילתו של סטפנוס אחד השמשים של הקהילה הראשונה. שאול מגיע מרקע של יהדות פרושית (חרדי), הוא שמר את כל המצוות והיא מלומד לרגליו של רב גדול באותה התקופה. מתוך קנאה לדת היהודית הוא רדף אחרי היהודים המשיחיים של אותה התקופה. בפרק ט’ של ספר מעשי השליחים אנחנו רואים את תהליך השינוי שלו. הוא נושע לאחר שישוע פוגש אותו בדרך לדמשק. בפרק יג’ של מעשי השליחים הוא מתחיל את השירות שלו בתור “שליח” ונשלח כדי לבשר את הבשורה בקרב הגויים.

אנחנו ממשיכים לראות את המסר של שאול וללמוד עליו בקריאת האיגרות השונות שהוא כתב. המסר המרכזי של שאול בחייו היא המשיח והוא צלוב. שאול דיבר וכתב רבות אודות הבשורה ובהכרזת המשיח ששיחרר אותנו מיד התורה והעביר אותנו ליד החסד, שיחרר אותנו מעול המצוות, שיחרר אותנו מניסיונות בלתי פסוקים של מעשי ידינו, שיחרר אותנו לאהבה ולחיים ברוח. במרבית האיגרות שלו הוא קורא למאמינים לשים ליבם לאמת של הבשורה הפשוטה ולהמנע משיחות סכלות וויכוחים מיותרים. שאול כשליח ומנהיג רוחני (“שותל” של קהילות רבות) מזהיר את הקהילות ומכווין אותם. חלק מהקהילות מקבלות את הסמכות שלו או איגרת ממנו גם אם הוא לא הגיע לקהילה הזו בכלל.

שלב שלישי — חקר הנמענים (מקבלי האיגרת)
הנמענים של האיגרת הם המאמינים שנמצאו בעיר אפסוס. יש לציין כי חלק מהעתקים של איגרת זו מציינים את הביטוי “לקדושים אשר באפסוס” וכתבים אחרים אינם מציינים זאת. על פי קריאה כללית באיגרת אנחנו יכולים לראות ששאול כותב לקהילה שמורכבת מיהודים ומגויים כאחד. ניכר כי הקהילה הזו הייתה קהילה ידוע באמונה שלהם והאהבה שלהם לקדושים ולכן שאול מציין זאת בפרק א’. על המאמינים שבאפסוס ובניית הקהילה אנחנו למדים מספר מעשי השליחים פרקים יח’ והלאה ויכולים לראות מה התרחש בשנים שלאחר קבלת האיגרת הזו בקהילה מאיגרות שאול לטימותאוס וספר התגלות פרק ב’.

בספר מעשי השליחים אנחנו נחשפים ליחסים קרובים מאוד שהיו לשאול עם המאמינים בקהילת אפסוס. שאול מכיר אותם לעומק והוא זה שישב בקירבם במשך שנתיים ולימד אותם. אנחנו יכולים ללמוד על הקהילה הזו שלמרות שהייתה ידועה באמונה שלה, קבלת הבשורה ובאהבה שלהם היה עליהם עוד להתקדם בכל הנוגע לידיעת האדון ישוע וחיים לאור התגלות עמוקה שלו. קריאה זו היא קריאה שרלוונטית לכל מאמין ומאמין באשר הוא ולכן איגרת זו נחשבת לאיגרת כללית שככול הנראה נקראה בידי מספר רב של קהילות ולא רק בקהילה אפסוס.

לסיכום…

הבלוג הזה נוגע בטכניקות שונות לקריאה מעמיקה של איגרת והכתובים ככלל ובמקביל הוקדש לסקירה כללית של האיגרת על פי הטכניקה שפירטתי. אני רוצה לעודד כל אחד ואחת מכם לקחת את הזמן ולקרוא את איגרת אל האפסים מהתחלה עד הסוף ולחשוב על כל השאלות השונות שהעלתי בפוסט זה. בנוסף, אני מאתגר אתכם לקורא את פרקים א’-ג’ של האיגרת ולהפנים את עומק תוכנית האלוהים וחסדו. אם אתם מאמינים זמן רב או זמן קצר אני מאתגר אתכם כמו ששאול מאתגר את האפסים, התקדמו בידיעת האדון ישוע והתהלכו לאור ידיעה זו בחיי היום יום שלכם. הוא יעד כל כך הרבה דברים טובים בעבורנו, מי יתן ונירש אותם בזה אחר זה.

באהבה,
דויד סגין

Share this Post